אֶלְזֶה – חלק ראשון

1

 אֲנִי יוֹדֵעַ



הַכֹּל נֶאֱמַר. הַכֹּל עוֹד

צָרִיךְ לְהֵאָמֵר.

 

הַאִם עָלַי לָזוּז הַצִּדָּה לִזְמַן־מָה

וּלְהַפְצִיר בֶּאֱלוּל

 

לְהִתְעַכֵּב בֶּחָצֵר בֵּין שְׁלוּלִיּוֹת

הַזָּהָב וְהַצֵּל וְלִשְׁתֹּק עַד

 

שֶׁאֶמְצָא אֶת דַּרְכִּי אֶל הַמֵּתִים?

 

בְּהִתְמַעֵט הָאוֹר לֹא

אֹמַר עוֹד

אֲנִי מְפַחֵד אֶלָּא

אֲנִי יוֹדֵעַ


*

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי יָכוֹל

לְדַבֵּר אֶל הַמֵּתִים

 

אֶלָּא בַּעֲצִימַת עֵינַיִם

 

עַל הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וּלְדַבֵּר

עִם הָאֵשׁ

 

וְלִכְתֹּב עַל הַגּוּף

נָכוֹן אֲנִי

 

בְּטֶרֶם תִּשָּׁמַע טְרִיקַת דֶּלֶת

מִכִּוּוּן שֶׁאֵין בּוֹ קִיר

אוֹ עִיר


*

לִכְתֹּב בְּלִי לִשְׁבֹּר אֶת הַשֶּׁקֶט.

 

לְהַפְרִיד מִלִּים מִדְּבָרִים.

לֹא לְהַסְגִּיר אֶת הָאוֹתִיּוֹת וְהַבְּכִי.

 

לְהֵחָקֵר אֵצֶל הַמֵּתִים הָאֲהוּבִים

הַבָּאִים עִם אֶצְבְּעוֹת

 

שְׁתֵּי יָדַיִם עַל יָד אַחַת

 

וְלַעֲמֹד “פָּנִים אֶל פָּנִים

נֹכַח מִי שֶׁאָנוּ

 

רַשָּׁאִים לִרְאוֹת רַק אִם אָנוּ

מְסִבִּים פָּנֵינוּ מֵהֶם”


*

עָלַי לְהָרִים, לֹא חָשׁוּב

מָה, מִן הָאֲדָמָה,

מִלְּמַטָּה,

 

עַד לַכּוֹכָבִים שֶׁאֵין לִגְרֹעַ

עַיִן מֵהֶם.

 

עַכְשָׁו קַיִץ עָצֵל וְטוֹב

לָשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ

 

הַדָּבִיק שֶׁל הַזַּיִת הַמַּר

שֶׁיָּכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת,

אִלּוּ רָצָה, יוֹתֵר

 

מִמַּה שֶּׁעָשָׂה הַשָּׁנָה. לִשְׁאֹל

אוֹתוֹ הַאִם הָלְאָה

זֶה פְּנִימָה?


*

נוֹתְרָה שִׁכְבָה שְׁבִירָה שֶׁל

זְכוּכִית בַּגָּרוֹן, חֹפֶן

מַסְמְרִים בַּבֶּטֶן.

 

בַּכִּיסִים גַּפְרוּרִים שְׂרוּפִים

כַּפְתּוֹרִים סִכּוֹת אַבְזָמִים

 

עֵדוּת לְאֵיזֶה מַהֲלָךְ נִמְרָץ

(גַּם יָהִיר) שֶׁל הַגּוּף

שֶׁלֹּא צָלַח.

 

זֶה הַזְּמַן לָקוּם וְלִשְׁאֹל

 

אֵיךְ לֹא לָמַדְנוּ כְּרִיעָה

מִכּוֹכָב?


*

בְּמִכְתָּב לְבּוֹלֶנְדוֹרְף כּוֹתֵב

הֶלְדֶרְלִין בְּרֹב יֵאוּשׁוֹ

“וְהָאוֹר הַפִילוֹסוֹפִי מִסָּבִיב לְחַלּוֹנִי

הוּא עַתָּה שִׂמְחָתִי”.

 

אֲנִי יוֹדֵעַ, עַכְשָׁו עָלַי לְדַבֵּר

עִם הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים

אֵיךְ לִמְשֹׁךְ,

 

כְּמוֹ כִּיס מִן הַבֶּגֶד, אֶת

הַגּוּף הַחוּצָה

 

וְאֵיךְ לְהַטּוֹת אֹזֶן אֶל הַשְּׁמוּעוֹת

הָעַקְשָׁנִיּוֹת עַל מִזְמוֹרִים

 

שֶׁכֹּחַ הַכְּבִידָה שֶׁלָּהֶם

אֵינוֹ תָּקֵף כָּאן


*

עָסוּק בַּטֶּקְסְטִים הַשְּׁבוּרִים

שֶׁל הֵירַקְלִיטוֹס

(שְׂדֵה הַנִּסּוּיִים הָאָפֵל

שֶׁל הָרוּחַ)

 

אֶשְׁאַל: מָה אָנוּ

יוֹדְעִים עַל

 

מַה שֶּׁצְּרִיכִים לָדַעַת

עָלָיו הַכֹּל?

 

אָנִיף יָד בָּאֲוִיר כְּמִנְהַג מִי

שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם

 

וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לָצֵאת מִזֶּה


*

אִם יִשְׁאֲלוּ, מָה

עָשִׂיתָ הַיּוֹם?

 

אַרְאֶה לָהֶם דַּף

מָחוּק וְעוֹד

 

דַּף בְּמַחְבֶּרֶת כְּחֻלָּה.

 

אֶצְטַדֵּק, אֶאֱרֹב וְאֶדָּרֵךְ,

וְאֶחְמֹק וְאֶכְתֹּב

 

וְאֶמְחַק וְאֶשְׁאַל, הַאִם

סֶזַאן עָבַר כָּאן?


*

הַכֹּל נֶאֱמַר. הַכֹּל עוֹד

צָרִיךְ לְהֵאָמֵר

 

כְּמוֹ אוֹר שֶׁעֲדַיִן הוֹלֵךְ וְצָף

וְצוֹבֵר אֶת עַצְמוֹ

 

וּבְעֶצֶם הַצְּבִירָה הַזֹּאת

הוּא הוֹלֵךְ וְכָבֶה

 

אֶל תּוֹךְ הָאוֹר הַבָּא

וְגוֹבֵר וּמֵאִיר

אֶת הַהֶעְדֵּר.

 

אֲנִי יוֹדֵעַ,

הַמַּקְשִׁיבִים בַּלַּיְלָה שׁוֹמְעִים נָמֵר