בתקוֹס וחפצי-בה יואב בן ארי

“כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ: וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.” (דברים כא, י-יד)

ויהי בשנת שלושים שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה, ואדומים מכים בנגב יהודה: ויאספו מן בני יהודה ומן בני שמעון ברמת-נגב, תשעים איש שולף חרב, כי כן שלח המלך לאמור, פן תבוא אדום שמה: ומלכיהו בן קרבאור ואלישע בן ירמיהו בראשם. וישמעו כי מחנה אדום בגיא: ויהי לילה וילכו אל הגיא, ושם מחנה בני אדום מאתים איש, והמה ישנים: ויכום לפי חרב וירדפום אל הר שׂעיר ויוסיפו להכות את בני פִּינוֹן היושבים שם, כי גם הם יחשבו על אדום: ויתנם יהוה בידם עד עלות השחר, ויהרגו כל זכר וישבו את נשיהם ואת טפם, ואת בהמתם ואת מקניהם ואת כל שללם בזו: ויביאו את כל השלל ואת כל המלקוח ערדהּ. ויחלוק שם אלישיב בן אישיהו את השלל ואת המלקוח, וישובו איש אל מקומו:

ויהי איש אחד מרמת-נגב מבני יהודה אשר הכו את האדומים ושמו תנחום בן ידעיהו, ולו אשה ושמה חפצי-בה: ויבוא אל ביתו רמת-נגבה לעת ערב, והוא נושא עִמו מן המלקוח אשר נלקח במלחמה, שמונה עיזים ונערה: והנערה יפת תואר והיא בתולה, ושמה בַּתקוֹס: ותצא אשתו לקראתו וישך (קרי: וישק) אותה ויאמר אליה, עשי לי דבר ואוכל, כי רעב אנכי: ותאמר אליו, הנה שמעתי כי שב העם מן המלחמה, ואמהר ואעש לך מן המטעמים אשר תאהב. בוא נא בעלי אל תוך הבית ואכלת: ויבוא אל תוך הבית, וישב ויאכל מן המטעמים אשר עשתה לו אשתו: ויקם ויצא אל החצר, וישם את העיזים עם צאנו, כי רועה האיש: ויקח את הנערה מן החצר ויביאה אל תוך ביתו אל אחד החדרים, והחדר קטן. ויאמר לה, זה חדרך: וינתק יתריה ויבא לה מן הלחם אשר אפתה אשתו, ולא תאבה לאכול: ויגלח את ראשה ויעש צפורניה ויסר את שמלתה מעליה ויבט בה. ותסב פניה ממנו: ויאחז בשדיה ויאמר לה, ידוע תדעי כי לאשה תהיי לי וכי ידוע אדעך, כי מעם יהוה אלוהי הדבר. וישק לה: וימהר לצאת מן החדר וינעל הדלת אחריו ויקח את אשתו ויבוא אליה. ובתקוס שומעת

מבעד לקיר: ויהי בבוא תנחום אל חפצי-בה, ותבך:

ויהי ממחרת, ויאמר תנחום לאשתו, אנכי יוצא לרעות את הצאן: ועתה, הבי לבתולה האדומית שמלה משמלותיך ותלבש, ואת המלאכה למדיה. כי מקץ ירח ימים אקחה לי לאשה, כי ניתנה לי מעם יהוה: הישמרי לך פן תצא החוצה ותברח. והיה כי תצאי אל הבאר, ונעלת השער אחריך. ראי צִויתיך: ותעש חפצי-בה כאשר ציוה עליה בעלה. ותשלך לבתקוס שמלה משמלותיה, ותלבש: ותאמר לה, הבי לי מן החדר הקטן את צפחת השמן ואת המחבת. ותעש כן: ותאמר, ועתה שובי והבאת את כד השעורים. והכד כבד: ותחזק בו בתקוס, ויהי כאשר יצאה אל החצר, וישמט מידיה וישבר, והשעורים נפוצו: ותרא חפצי-בה ותכעס. ותאמר לבתקוס, בָּזָה את, לועגת לי, בתולת בת אדום!: לא די לך כי את בעלי את מבקשת, ואת שמלתי לקחת, ועתה גם את לחמי ואת ביתי בקשת להחריב!: ותען בתקוס ותאמר, למה תתעביני? מה עשיתי? את אבי ואת אמי הרגתם, ואת אחותי שביתם לענותה, וגם את בתולי תגזלו. הגם על זה תכלימיני?: ויחר אף חפצי-בה בבתקוס, ותכה, ותנס בתקוס ותכנס החדרה: ויהי לעת ערב, וישב תנחום מן השדה. ויהי אחרי אכלו, ויבוא אל החדר הקטן, ובתקוס ישנה: ויעוררה ויאמר לה, קומי בואי אחותי יפתי. ויפשיטה ויבט בה וירא כי חובלה ויבן: ויצא מעם החדר בחרי אף, ויתפוש את חפצי-בה ויכה וישכב אותה. ובתקוס שומעת: ויהי כאשר שכב תנחום את חפצי-בה, ותבך: ויהי מן היום ההוא ומעלה, ותעשינה חפצי-בה ובתקוס את המלאכה, ולא דיברו זו עם זו למרע ועד טוב, וחפצי-בה מביטה בבתקוס:

ויהי מקץ עשרים ותשעה ימים מן היום אשר שב תנחום מעם המלחמה, ויאמר תנחום לחפצי-בה ולבתקוס, מחר יתמו ימי הבכי ולקחתי לי את בתקוס ועשיתי משתה: ועתה, הנה אני הולך ערדה, וקניתי שם יין וקמח, ועברתי בין החצרים לקרוא את האנשים למחר. ואתן החלנה עשות את מאכל המשתה: ויחבוש תנחום את חמורו ויצא מעם הבית וינעל השער אחריו. ותשקף חפצי-בה בעד החלון: ויהי בראותה כי רחק בעלה, ותמהר ותקח שתי סאים קמח ותלש ותאפה מצות, ותקח חריץ חלב ושלושה צימוקים, ותצרור: ותקח חמת ותמלאה מים. ותפתח השער, ותרא כי אין שם איש: ותאמר לבתקוס, אני ידעתי כי לא טוב לי (קרי: לך) השארך כאן, כי נערה את: ועתה אחותי, קחי את הצרור ואת החמת וקומי לכי. ומיהרת ורצת קדמה אל הר שעיר, אל עמך ואל קוֹס אלוהיך: ואנכי אומר לבעלי כי ירדתי אל הבאר, וכי שכחתי נעול את השער: ותשקנה חפצי-בה ובתקוס אשה את רעותה, ותבכנה אשה את רעותה עד הגדילה: ותקח בתקוס את הצרור ואת החמת, ותצא מן הבית, ותרץ שעירה:

אוסטרקון עברי מתל ערד, סוף המאה ה-7 לפנה”ס

מהמגזין מהמגזין
מאת:הוצאת אפיק - ספרות ישראלית
חנות הספרים "לשם שינוי" היא ערוץ אלטרנטיבי ייחודי המאפשר מפגש בלתי אמצעי בין סופרים לקוראים. המפגש יתקיים – הן במתכונת של פגישה בחנות עצמה 'מסביב לשולחן', והן בצורת תשלום תמלוגים ישיר ומיידי לסופר/ת בעת רכישת ספר.
 
"לשם שינוי" תפעל כחנות-סלון לספרות מקור המיועדת בעיקר להוצאות עצמאיות, ותשמח לארח סופרים, ולהציג כותרי מקור של כל הוצאה. בחנות-סלון יתקיימו שיחות בנות עשרים דקות בין סופרים לקוראים 'מסביב לשולחן'. במקביל, התשלום בעבור קניית הספרים יפוצל לשניים: לסופר ולהוצאה. כל הספרים יימכרו במחיר אחיד של 60 ₪ לכותר, מתוכם יעביר הרוכש 18 ₪ ישירות לסופר (באמצעות אפליקציית ביט או העברה בנקאית).
 
הוצאות שונות כבר הצטרפו ל"אפיק", בהן, "פרדס", "תשע נשמות", "ברחש", "הבה ולהבא", "רסלינג", "אבן חושן", "כהל" ו"רימונים", לצד אלו יוצעו למכירה ספרים שראו אור באופן עצמאי.
 
"לשם שינוי" מבקשת להתקיים כחנות אלטרנטיבית ששמה את הסופרים, המשוררות ויצירתם במרכז, הן כאנשי-שיח והן כמי שזכאים לתגמול ישיר בעבור עבודתם. החנות תפעל שלושה ימים בשבוע במתכונת מגוונת: הן כספרייה שתאפשר קריאה ועיון בספרים שראו אור בהוצאות שונות ובאופן עצמאי, הן כחלל בו יערכו אירועי INTIMEET כגון שיחות עם סופרים, מופעים מוזיקליים מצולמים, הרצאות והקראות סיפורים קצרים ושירים, והן כחנות ספרים.
 
ימי ושעות פתיחה: ג'-ה', 12:00-20:00.
💜על מנת לשמור את מקומכם באחד האירועים שבערבים, אנא הרשמו מראש בלינקים שלעיל. לצערנו לא תתאפשר כניסה מעל 15 איש לאירוע בשל תקני התו הסגול. ללא הרשמה מראש הכניסה תתאפשר על בסיס מקום פנוי.
 
כתובת החנות: רח' אחד העם 108, ת"א (כניסה מימין, קומה 1)
מס' טלפון לתיאומים ובירורים: 054-5557924 (אביה)
לעדכונים ופרטים נוספים, עקבו אחרינו בעמוד הפייסבוק ובאינסטגם.    
קרא עוד...
מאת:אפריל ביטון וניר סופר-דודק
גאים ונרגשים להציג בפניכם את שני הסיפורים שזכו במקום הראשון והשני בתחרות שיזמנו בימי סגר קורונה - "מאה המטר שלי", בשיתוף עם מעבורת - פרויקט הסיפור הקצר. מקום שני: סיפורה של אפריל ביטון "זוהרה", כבש אותנו במשחק הקרבה-הרחקה שבו. סיפור שנכתב במסגרת תחרות "מאה המטר שלי", אינו מתרחש בהווה של הסגר ואינו מוגבל למאה מטר, המאה מטר הם מאה שנותיה של זוהרה, הסבתא של השכונה - מאה מטר של ילדות בצל דיכוי חברתי, אפלייה ואלימות. ויחד עם זאת, זוהרה שקורצת לזוהרה אלפסייה שרקדה בחצרו של מוחמד החמישי, הוא סיפור קריא להפליא ונוגע ללב. לקריאה לחצו מקום ראשון: הסיפור הזוכה בתחרות "מאה המטר שלי" מגיע מהמרחבים של הרי יהודה – הגיבור שזה עתה עבר להתגורר בכפר, מאבד את כלבו העירוני, שלא עמד במעבר. ומאז מות הכלב, לא מוצא לעצמו הגיבור מנוחה. המרחבים הפסטורליים הופכים למקור לאיום עמום עבורו, שאת מקורו הוא רק מנחש. "תקאסים צבוע" הוא סיפור קצר וטורד שלווה שכתוב במלאכת מחשבת של דיוק ופיוט. לקריאה לחצו ניר הספיק לכתוב ספר בישול צמחוני, להפוך לפסיכולוג קליני ולכתוב דוקטורט על הפילוסופיה של ההפרעה הטורדנית-כפייתית. כיום הוא מחלק את זמנו בין היער, הקליניקה ובלוק הכתיבה. נשוי לנירית ואבא לשלושה ילדים ולשתי כלבות הסגר גאות. [caption id="" align="alignnone" width="349"] מחבר 'תקאסים צבוע': ניר סופר-דודק[/caption] לסיפורים הנוספים שזכו: מאה המטר שלי
קרא עוד...
מאת:יחיל צבן

גלוסקאות: סדרה על תרבות המזון הישראלית

בעריכת יחיל צבן

הוצאת אפיק – ספרות ישראלית מזמינה סופרות וסופרים, חוקרות וחוקרים להגיש כתבי יד לסדרת ספרים חדשה בנושא תרבות המזון הישראלית. יתקבלו בברכה כתבי יד שעוסקים בהיסטוריה של מאכלים ובמסורות בישול בארץ ישראל, מסות שבוחנות את הקשר בין אכילה, קיימות ואקולוגיה ומחקרים על דיאטות, כשרות ותוכניות בישול בטלוויזיה. עורך הסדרה, יחיל צבן, הוא מרצה לספרות וחוקר של תרבות המזון הישראלית. בין ספריו: ”ונפשו מאכל תאווה״: מזון ומיניות בספרות ההשכלה (2014), "ארץ אוכלת": על התיאבון הישראלי (2016), "ספרים הרבה": ספרות / מזון מהיר (2019). את כתבי היד נא לשלוח למייל: yahilzaban1@gmail.com בתיאבון!
קרא עוד...
כל הזכויות שמורות לאפיק 2020 עיצוב ODT