עולם על גב עולם – פרק ראשון

בַּבְּרֵכָה טָבַעְתִּי פַּעֲמַיִם, פַּעַם אַחַת
בְּכַוָּנָה (אֲבָל כַּוָּנַת יְלָדִים). זֹרַזְנוּ לָצֵאת מִן הַיָּם
הַמֶּלַח אָכַל אֶת הָעֵינַיִם
וּבָעֶרֶב צָפִינוּ בַּסֶּרֶט שִׁלְגִּיָּה וְשִׁבְעָת הַגַּמָּדִים.
חִפּושִּׁיוֹּת הָאוֹר מְטַפְּסוֹת לְאִטָּן
עַל קִיר הַחֶדֶר. לְהָקִיץ אֶל בְּגָדִים טְרִיִּים
בִּבְקָרִים טוֹבִים. הַמַּחְשָׁבָה עֵרָה. הָעֹנֶג מְשַׁיֵּט בַּחֲלָלִים
סְגוּרִים
וִילָדוֹת בַּחוּץ. הָעֵץ זָרַק כְּרָזוֹת צִמְחִיּוֹת
עַל הַחַלּוֹן, וּמֶלֶךְ סִיאָם בַּטֶּלֶוִיזְיָה. קַרְל מַרְקְס הָעַבְדְּקָן
חִלֵּק לַחְמָנִיּוֹת שִׁוְיוֹנִיּוֹת. יָרַקְנוּ אֶת הַנַּיְלוֹן שֶׁל הַשּׁוֹקוֹ
וְרַק מִיכָה הַשָּׁמֵן בָּלַע תָּמִיד. בְּשִׁעוּר
הַהִתְעַמְּלוּת אָמַר הַמּוֹרֶה אֱלִיעֶזֶר: כֻּלָּם קָמִים
וְרַק מִיכָה צָרִיךְ מָנוֹף. וּמִיכָה הַשָּׁמֵן צָחַק.
גַּלְגַלֵּי הַשָּׁנִים חָרְקוּ, הַיָּד הוּנְפָה
בְּכָל הַמְּסִבּוֹת הָיוּ רִקּוּדֵי סְלוֹאוּ
וּמִיכָה נָשָׂא אֶת הָעוֹלָם עַל גַּבּוֹ.
בְּסִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת, עַל גַּב חִפּוּשִׁית פַּרְעוֹנִית,
אֶל הַנּוֹפִים הָעַתִּיקִים. שָׁאַפְתִּי לִהְיוֹת גַּנָּב
מִן הַגַּנָּבִים הַפְּשׁוּטִים
הָעוֹשִׂים אֶת מְלַאכְתָם בְּאַהֲבָה.

בַּסְּפָרִים הַפִילוֹסוֹפִיִּים גֻּנַּב לַפִּיד הָאֵשׁ
לְאִישׁ אִלֵּם. מַחְשִׁיךְ מֻקְדָּם, מוּטָב לֹא
לְהַבִּיט. מָתַי נוֹלַד הַחִיּוּךְ הֶחָצוּי?
לְמִי הָרָה הָעוֹלָם?
מַכְשִׁיר מוּזָר, הַזִּכָּרוֹן
קַלְפָן הַמְחַלֵּק קְלָפִים
מַסְרֵטָה מִזְּמַן יָשָׁן, מְעֹרֶבֶת
בָּרְחִישָׁה.
כְּשֶׁגָּחִים פִּתְאוֹם חֶפְצֵי הֶעָבָר
נְטוּלֵי הִלָּה, בָּנָלִיִּים
הַכֹּל תָּם. מַשֶּׁהוּ נוֹטֵשׁ אֶת הַמַּטֶּה הַמְּאֻלְתָּר
וְשָׁב לַעֲבוֹדָתוֹ הַסְּדִירָה, בְּשׁוּלַיִם אֵין חֵקֶר.
הַמּוֹרֶה אֱלִיעֶזֶר מְעַמֵּל אֶת חַיָּלָיו
לִקְרַאת הִסְתָּעֲרוּת. בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וּבְכַדּוּר
נוֹפֵל הַפּוּר: הַמַּיִם יֵרְדוּ מִגָּבֹהַּ. גְּדוּד חִפּוּשִׁיּוֹת הַנֶּפֶץ
מִתְעוֹרֵר: הַגְּזֵרָה הַקְּדוּמָה, לִפְנוֹת בֹּקֶר.
מִישֶׁהוּ שׁוֹתֶה מִמֵּימִיַּת הַשּׁוֹקוֹ
זֵכֶר לִינִיקָה אַחֶרֶת.
לְמַרְגְּלוֹת, לְמַרְגְּלוֹת, תָּמִיד לְמַרְגְּלוֹת
וְעַל הָהָר מִיכָה הַשָּׁמֵן אָסוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת

הַמּוֹרֶה אֱלִיעֶזֶר מְנַקֵּר בִּכְבֵדוֹ. אַל תְּוַתְּרוּ, הוּא צוֹעֵק, גַּם
לאֹ עַל עוגּוֹת שׁוֹקוֹלָד
אַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְפֶה, וַאֲנִי אֶהֱיֶה מָנוֹף.
סָבָתִי אָהֲבָה לִצְפּוֹת בְּמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּרְסַל, וּכְשֶׁהוּשַׁר
הַהִמְנוֹן
הִיא קָמָה.
עָמַדְנוּ לְיַד גֶּדֶר הָגָן הַגּוֹבֶלֶת בְּמָעֹז הָאוֹטִיסְטִים
יִדִּינוּ בָּהֶם אֲבָנִים
וְהֵם צָחֲקוּ.
אָכִילֶס קָם מִן הַחוֹל לְרַטֵּשׁ אֶת פְּנֵי
הַיֶּלֶד הַקָּטָן. כֻּלּוֹ זֵעָה וְדָם
וְהַגַּנֶּנֶת הֶעֱלִימָה עַיִן.
לְסָבָתִי הָיוּ חֻקִּים מִשֶּׁלָּהּ
וְלַמִּשְׂחָק חֻקִּים מִשֶּׁלּוֹ.
הִמְנוֹן הַבַּנָּאִים, הַיֶּלֶד הַמַּשְׁתִּין בַּקִּיר וּמְחַיֵּךְ, חִפּוּשִׁיּוֹת
הָעִיר הַמִּתְגַּנְּבוֹת אֶל אַדְמָתֵנוּ. וְהַשָּׂדֶה הֶעָצוּם
שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא מִתְחַם בְּנִיָּה חוֹלִי
רֵיק מִבֶּטוֹן וּמִבְּדִידִים
בַּחֹם הַכָּבֵד, עֲשָׂבִים כְּחֻלִּים הַמִּצְטַמְּחִים בְּלִי מַיִם
בְּתוֹךְ הַנְּמָלִים, עִם רְצוּעַת

הַכֶּלֶב שֶׁבָּרַח. לֹא הֵבַנְתִּי מַה הֵעִיק עָלַי
בָּרֶגַע הַזָּהֹב הַהוּא.
גַּם אֲנִי
אָמוּת