אופליה האפלה

הוולנטיין-דיי נטמע בתרבות הישראלת על אף שורשיו הנוצריים המובהקים, כעוד שלוחה של הקפיטליזם הגלובלי, פארסה צרכנית חנוקה בעטיפות צלופן ציבועניות, בלוני הליום מנצנצים וניחוחות בשמים בעיצוב ידעונים מפוקפקים. אבל לא המעטה הסכריני-אינפנטילי הזה הוא שהפך את מושג האהבה הרומנטית לערך מקודש בתרבות המערבית. המסתורין הבלתי ניתן להסבר, העוצמה והקיצוניות הגלומים באהבה, פוטינציאל ההרס, האופל והטוטליות הרוחשים מתחת לתשוקה הם אלה שהופכים את האהבה הרומנטית לכה מרתקת, מניעים לכתיבת אפוסים, לכיבושים צבאיים, לרצח ולשיגעון ומה לא.

הייצוגים של אופליה של שייקספיר באמנות הם התגלמות התפיסות של האהבה הרומנטית – אופליה נערית, תמימה ומלאכית עם זרי פרחים בשיערה, אך עם זאת, בעלת מבט אחוז טירוף. שפתיה פשוקות מעט ובגדיה לרוב שמוטים ברמיזה למיניות מתוסכלת ומסוכסכת . ידיה מוטלות בריפיון ובכניעה מוחלטת לתשוקה האוחזת בה. בעצם, היא הייצוג המושלם של המתח בין הקדושה למיניות, אותו המתח שמקיים את האהבה הרומנטית.

ג'ון אוורט מילה, שמן על בד, 1852

ג’ון אוורט מילה, שמן על בד, 1852 – אולי היצוג המפורסם ביותר של אופליה באמנות

ארתור יוז, שמן על בד, 1852

ארתור יוז, שמן על בד, 1852

ארנסט היוברט, אופליה, שמן על בד, 1910

ארנסט היוברט, אופליה, שמן על בד, 1910

מאדלן למר, אופליה, 1888 בקירוב

מאדלן למר, אופליה, 1888 בקירוב

Diamond

ייצוגה של אופליה הפך

לכה מזוהה עם שגעון וטירוף נשי, עד שבתקופה הוויקטוריאנית בתי-חולים לחולי נפש נהגו להלביש פציאנטיות כאופליה ולצלמן. צילום מהתקופה

בנג'מין ווסט, אופליה, שמן על בד, 1805

בנג’מין ווסט, אופליה, שמן על בד, 1805

אז'ן דלקרואה, מותה של אופליה, שמן על בד, 1853

אז’ן דלקרואה, מותה של אופליה, שמן על בד, 1853

אדוורד ווסטון, צילום, 1939

אדוורד ווסטון, צילום, 1939

גרגורי קרודסון, 2005

גרגורי קרודסון, 2005

פאול פרייר, אופליה, מיצג, 2012

פאול פרייר, אופליה, מיצג, 2012

דימוי מסרטו של לארס פון טרייר "מלנכוליה"

דימוי מסרטו של לארס פון טרייר “מלנכוליה”

 

[break]

תתאהבו באפיק בטירוף מוחלט: