יחסי בעלות תהל פרוש
יחסי בעלות תהל פרוש מס עמודים: 64 שנת הוצאה: 2020 עיצוב עטיפה: אבי בוחבוט
מחיר: 50
הוסיפו לסל
לכל ספרי אפיק

יחסי בעלות, ספרה השני של תהל פרוש, הוא ספר רב צורות ועשיר באופני ביטוי: שירים הדומים לפקעות הזיה, כמעט מיסטיים, מניפסטיים ומונולוגים פרוזאיים. הספר ממשיך את חקירתה הפואטית בעולם הניאו-ליברלי ועוקב אחר התפרקות הבית שלה ולידת בנה. הוא נקרא כיצירה כּוללת ורציפה.

“שירתה של תהל פרוש היא שירת סכנת הטביעה והמחנק; שירת החמדנות והצערבּוֹלת המבקשת את שמיטת המחסור והבעלות גם יחד. זוהי שירה דחופה, קצבית, הרוקחת תשוקות ושיקויים ממופעיה השונים של ההיאחזות במה שאי אפשר להיאחז בו. קולה החזק והיציב של המשוררת חופר בורות ביטחון באדמה הרועדת שבני אדם מתהלכים עליה”.  

ענת ויסמן

נמצאהו הילד

נִמְצָאֵהוּ הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְשׁוֹאֵל בַּבַּיִת אֶלָּא

שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לַעֲנוֹת. עֶרֶשׂ עֵינַיִם לוֹפְתוֹת

הַבַּיִת בְּהֶלְסִינְקִי הָיָה הָרִאשׁוֹן וְלָמָּה עָזַב

הַבַּיִת בְּעִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי הָיָה וְלָמָּה עָזַב

הַבַּיִת בְּעיִר שְׁניִּהָ

עכַשְָׁו בְּטַיבְֶּר.

כָּל מִי שֶׁעֲזָבַתּוּ וְשׁוֹאֶלֶת מַהוּ בַּיִת

לָךְ אֲנִי כּוֹתֶבֶת.

 

תהל פרוש היא משוררת וחוקרת ספרות. בעלת השכלה במשפטים, בפסיכולוגיה חברתית ובפסיכולוגיה קלינית. במסגרת עבודתה התוודעה לאופן שבו תאגידים מפעילים כוח ושפה ייחודית, דבר שהוביל אותה לחקור את הדינאמיקה של תאוות הבצע. כעיתונאית בדה-מארקר חקרה סוגיות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, בשנים שבהם המשבר הכלכלי העולמי של הסאב-פריים התגבש ופרץ ועד להופעת המחאה החברתית בישראל. בשנים האחרונות כתבה טור אישי במוסף סוף השבוע של “הארץ” ובו פרסמה מסות פואטיות וביקורתיות. בימים אלה כותבת דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, על ניאו-ליברליזם בספרות העברית החדשה. חברה בקבוצת תאוריה וביקורת במכון ון-ליר ובתוכנית לזכויות אדם ויהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

נמצאהו הילד

נִמְצָאֵהוּ הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְשׁוֹאֵל בַּבַּיִת אֶלָּא

שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לַעֲנוֹת. עֶרֶשׂ עֵינַיִם לוֹפְתוֹת

הַבַּיִת בְּהֶלְסִינְקִי הָיָה הָרִאשׁוֹן וְלָמָּה עָזַב

הַבַּיִת בְּעִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי הָיָה וְלָמָּה עָזַב

הַבַּיִת בְּעיִר שְׁניִּהָ

עכַשְָׁו בְּטַיבְֶּר.

כָּל מִי שֶׁעֲזָבַתּוּ וְשׁוֹאֶלֶת מַהוּ בַּיִת

לָךְ אֲנִי כּוֹתֶבֶת.

הולַדת את הילד

הוֹלַדְתְּ אֶת הַיֶּלֶד. לַיֶּלֶד יֵשׁ חֶדֶר. אֵיפֹה הַחֶדֶר?

הוֹלַדְתְּ אֶת הַיֶּלֶד. לַיֶּלֶד יֵשׁ עִיר. אֵיפֹה הָעִיר?

הוֹלַדְתְּ אֶת הַיֶּלֶד. לַיֶּלֶד יֵשׁ מְדִינָה. אֵיפֹה הַמְּדִינָה?

הוֹלַדְתְּ אֶת הַיֶּלֶד. לַיֶּלֶד יֵשׁ מָקוֹם. אֵיפֹה הַמָּקוֹם?

הוֹלַדְתְּ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה, נְשָׁמָה זְהוּרָה

קָרָאת וְהוּא בָּא.

אישה יולדת ילד

אִשָּׁה יוֹלֶדֶת יֶלֶד, הַשָּׁמַיִם מַבְקִיעִים לָהּ, נִגְלָה סוֹדָהּ

וְהִיא שׁוֹכֶבֶת בְּקוּעָה וּרְתוּחָה וְתִינוֹקָהּ

תָּמִים, חַף מִכָּל גַּלְגַּלֵּי עִנּוּיִים

הוּא בּוֹכֶה לָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הִיא

וּמֵאֵיפֹה בָּאָה

אֲבָל בְּתוֹכוֹ עָתִיד

וְהִיא יוֹדַעַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בַּזְּמַן וְחַי

הִיא קָרְאָה לוֹ מִשָּׁם

וּכְמוֹ שֶׁפָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר בִּשְׁבִילוֹ, כָּכָה הִיא חוֹשֶׁבֶת

הִיא צְרִיכָה לִסְגֹּר שַׁעַר.

כי לא ידעתי

כִּי לֹא יָדַעְתִּי, לֹא הָיָה בִּיכָלְתִּי

כָּל הַיְדִיעָה

זָרְמָה בַּאֲפִיקִים רְחוֹקִים מִמֶּנִּי,

כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה לָדַעַת

הָיָה קָבוּר

בּאְמְֶצעַ העָיִר

בְּגוּפָם! בִּגְרוֹנָם! בְּמוֹחָם!

לֹא יָדַעְתִּי בְּ־ 2001 , וְלֹא יָדַעְתִּי בְּ־ 2008 ,

וּבְ־ 2011 הָיָה מְאֻחָר

וְאַחַר כָּךְ מְאֻחָר יוֹתֵר מִדַּי

הַמְּאֻחָרִים הִצְטַבְּרוּ מֵעָלַי וְהִתְאַחֲרוּ עוֹד

רָצִיתִי לָמוּת בְּחַיַּי

אָמְרוּ לִי שְׂאִי אוֹתָם

בְּגָאוֹן

היה רגע בעולם

הָיָה רֶגַע בָּעוֹלָם

בְּתוֹךְ הַחַי שֶׁלָּהּ

שֶׁהִשְׁתַּנָּה. אוּלַי אֵלֶּה

הָיוּ הָעֵצִים שֶׁהִשְׁתַּנּוּ גַּם כֵּן.

הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהּ נֶחְדְּרָה בַּעֲנָפִים וּבְעָלִים. בְּכָל בֹּקֶר לָקְחָה

אֶת הַבֵּן הַיָּפֶה שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה לוֹ

אֵלֶּה הֶעָלִים

ירָקֹ עָלהֶ

ורָדֹ עָלהֶ

לָבָן עָלֶה

אֵלֶּה הַפְּרָחִים.

מה עוד קורא: מה עוד קורא:
כל הזכויות שמורות לאפיק 2020 עיצוב ODT