ספרים הרבה / יחיל צבן (2019) בהוצאת אפיק - ספרות ישראלית
ספרים הרבה יחיל צבן
ספרים הרבה יחיל צבן מס עמודים: 212 שנת הוצאה: 2019 עיצוב עטיפה: טליה בר
מחיר: 55
הוסיפו לסל
לכל ספרי אפיק

וְיתֵֹר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ
וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר (קהלת יב, יב)

מדוע אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית צ‘יפס? מדוע העלילה שוצפת וגועשת כמו הקוקה קולה שבכוס? מדוע הכריכה רכה כמו לחמנייה? מדוע להמבורגר ולספר יש טעם דומה? במחקר פורץ דרך מצביע יחיל צבן על מקומה המרכזי של יצירת הספרות בחברה הקפיטליסטית ומראה כיצד היא מאלפת את קוראיה, חוקריה וסופריה ומחדירה בהם צייתנות, הליכה בתלם וצרכנות אדוקה. “ספרים הרבה” מסרב להתפעל מספרים, מעמיד בסימן שאלה את ההתמסרות לספרים ובוחן אותם כצורות מתוחכמות של דיכוי פסיכולוגי, חברתי ותרבותי. ספרים הרבה ישנה את הדרך שבה אתם קוראים ספרים, חושבים על ספרים וקונים ספרים.

יחיל צבן הוא מרצה לספרות וחוקר של תרבות המזון הישראלית. בין ספריו: ”ונפשו מאכל תאווה״: מזון ומיניות בספרות ההשכלה (2014), ארץ אוכלת: על התיאבון הישראלי (2016).

חלק ב' של הספר, 'הספרות כאידיאולוגיה בורגנית', זמין עבורכם להורדה וקריאה בחינם. לחצו כאן.

יחיל צבן הוא מרצה לספרות וחוקר של תרבות המזון הישראלית. בין ספריו: ”ונפשו מאכל תאווה״: מזון ומיניות בספרות ההשכלה (2014), ארץ אוכלת: על התיאבון הישראלי (2016).

עמרי הרצוג (2019), הארץ. “ספרים הרבה”: נבואת זעם על תעשיית הספרות שאני מתקשה להאמין לה

אריק גלסנר (2019), ידיעות אחרונות. להגדיל בשקל תשעים 

בתאל קולמן (2019), מקור ראשון. לבלוע מילים: ספרים זה כמו המבורגר

 

חלק ב’ של הספר, ‘הספרות כאידיאולוגיה בורגנית’, זמין עבורכם להורדה וקריאה בחינם. לחצו כאן.

מבוא: בין שתי מפלצות

כדי להבין את הספרות בימינו, ובכלל זה את הספרות העברית העכשווית, מומלץ להיכנס לאחד מסניפי רשת המזון המהיר “מקדונלד’ס”, לקנות את ההמבורגר המפורסם “ביג־מק” ולאכול אותו. אפשר כמובן גם לקרוא רומנים וספרי שירה נבחרים ולבחון כיצד שפתם מתכתבת עם המציאות, או לעיין ברשימות ביקורת ובמחקרי ספרות, אבל אין זה הכרחי. אכילת ביג־מק במקדונלד’ס מאפשרת הפנמה עמוקה יותר והטמעה מהירה יותר של הכוחות והתהליכים המעצבים את מחשבת הספרות בעולם ובישראל. למעשה, אכילה במקדונלד’ס מלמדת שכדי להבין את תפקידה, את מקומה ואת מעמדה של הספרות במאה העשרים ואחת אין צורך לקרוא בה כלל. כאשר מניחים על השולחן זה לצד זה ספר והמבורגר ממקדונלד’ס מגלים שההבדלים החזותיים והפונקציונליים ביניהם הם אשליה אידיאולוגית. התפוגגות האשליה חושפת דמיון מפתיע בין שני אחים שהופרדו בילדותם, אחים החולקים זה עם זה מורשת, תכונות ותכליות משותפות. אמנם לא תמיד קל למצוא עלילה בקציצה ולעתים נתקלים בספר שאינו קל לעיכול, אך אלה הבדלים זניחים שתכליתם הטעיה ותעתוע. ההצבעה על הדמיון בין שני המוצרים חיונית. מטרתה להתנגד לדרכים שבהן הספרות מספרת את עצמה לעצמה, כלומר לכותביה ולקוראיה.

דובריה, סוכניה ופרנסיה של הספרות אוהבים לדמיין אותה כגלקסיה של מילים, כקהילה שופעת קולות, מאבקים ודעות, כרוח גועשת וסוערת, כשדה אביבי המֵנֵץ באלפי כותרות, כארמון גדוש גמלונים, סטווים, אולמות וגנים, כפצעים צועקים וכמחלות לוחשות, כצרי לאומי וכמזור נפשי, כנבואת זעם וכהתגלות אלוהית, כאחדות מפורקת וכשתיקה מדברת. סופרים וחוקרים אוהבים לחשוב על עצמם כעל מורים רוחניים, מוכיחים בשער או שליחי ציבור העוסקים בנושאים העמוקים והמכריעים ביותר של הקיום האנושי. העשייה הספרותית מתוארת כגורל, כייעוד, כתהליך נפשי מייסר, כעמל יומיומי תובעני, כירידה אורפאית לשאול או כנסיקה איקרוסית לרקיע. הקריאה מוצגת כמסע פסיכולוגי, רוחני וקיומי אל מעבר לשפה, להבנה ולתודעה האנושיות, למקום שבו ההוויה מרצדת בשלל קולות ומראות. אולם המסע הדמיוני הזה משתבש כאשר הספרות פוגשת במפלצת ההמבורגר. המפלצתי הוא צורה חריגה העשויה איברים
וחלקים שנלקטו מכל עבר. כריך ההמבורגר, המורכב מעשרות פרות שחוטות ומעובדות, מקמח, מפרוקטוז שהופק מתירס, משמן, מלציטין, ממלח, מסידן סולפיטי, מסידן קרבונטי, מפוטסיום סורבט, מגומי קסנטן ומצבעי מאכל, ממייצבי תפיחה ושמרים, מסוכר, מחומץ, מחסה, מחמוצים, מבצל, מביצים, מפפריקה, מחרדל (וזו רק רשימה חלקית), הוא המפלצת של תעשיית המזון. מפלצת בממדים מיתולוגיים. שמה יצא למרחוק, סניפיה בולעים משפחות ובני נוער ועל מזבח תיאבונה מקריבים אזרחים את ממונם ואת זמנם. מפלצת החדה לקורבנותיה חידות. כאשר הספרות פוגשת את מפלצת ההמבורגר, וספר זה יזמן לה פגישות תכופות כאלה, היא מתאבנת. היא מתאבנת מפני שהיא מבינה שהזוועה שהיא מתבוננת בה היא בבואתה. היא רואה שהיא
עצמה צורה חריגה העשויה עצים כרותים וכתותים, דבָקים, אריזות, עטיפות, מדפים, משפטים, העתקים, העתקות, עריכות, עימודים, פיגמנטים, פרסומות, מחירים, תמונות (וזו רק רשימה חלקית) שנלקטו מכל עבר. מול מפלצת ההמבורגר, הסיפור מִתאבן ומתגלה כמוצר, הספרות מתאבנת ומתגלה כתעשייה והספרותיות מתאבנת ומתגלה כצורת הסחורה של השפה.

העמדת ההמבורגר לצד הספר נועדה לחלל את יראת השמים הספרותית, האפופה היררכיות, זיקות בדויות ומסורות מקודשות, ולחבר את הספרות מחדש למקורותיה: לתהליכי ההפקה הלשוניים והחומריים, לאינטרסים הכלכליים ולתכליות המעמדיות. כל אלה קודמים לכל כתיבה. ההמבורגר מאיר באור הניאון הבוהק של הנדסת המזון, שהיא גם הנדסת אנוש משוכללת, את המכניזציה האפלה של המנגנון הספרותי, שמטרתו לייצר צרכנים המצייתים למנגנון המייצר אותם כצרכנים. חזון ההמבורגר של הספרות הוא צריכת הצריכה. הצריכה היא אידיאל,
והדרך להשגתו היא צריכה: “אם תצרכו, אין זו אגדה”. מטרת העלילות, הדמויות והמשלבים הלשוניים היא להצדיק את המחיר, לנרמל את המכירה, לא רק של הספר היחיד אלא גם של הספרות כולה, ולהציג את רכישת הספרים ואת הרכישה בכללותה כחובה אזרחית ורוחנית, כאחריות חברתית, כפעילות מוסרית וכמימוש אישי. הספרות מייצרת מערכות יחסים חברתיות המבוססות על החפצה, רכישה ובעלות. אמנותה מושתתת על הסטה והצנעה של הסדר החברתי והכלכלי הדורסני המייצר אותה, על התעלמות מן המערך הכלכלי המניע את אצבעות הסופרים על המקלדת, על עיוורון־מרצון לעוולות המאפשרות את התרחשותה ועל צרות אופקים קנאית המדקלמת ללא הפוגה את מעלותיה, את חשיבותה ואת מפעלותיה. בסיפור שהספרות מספרת על עצמה היא לעולם אינה ממלאת את תפקיד הנבל. היא תמיד גיבורה, תמיד צודקת.

הספר ספרים הרבה מציג את תעשיית הספרות, ובכללה את תעשיית הספרות הישראלית, כמנגנון משוכלל של דיכוי פוליטי, תרבותי וחברתי — מנגנון המדכא את הסופרים, את הקוראים ואת החוקרים, המחנך אותם לשתף עמו פעולה, להסכין עמו, לקבל על עצמם להפעילו, להפוך בתורם למדכאים. מטרת הדיכוי היא פשוטה: חלוקה לא שוויונית של משאבים, או, ליתר דיוק — ניצול כלכלי. הספרות היא המפיצה המרכזית של ערכי הבורגנות הקפיטליסטית  — זו הקוראת לשוויון, להומניות ולערבות הדדית אך בפועל מקדשת פערים חברתיים, אי־שוויון כלכלי והבדלים מעמדיים, זו המתנגדת לאלימות כיוון שאלימותה־שלה חוקית, זו המחנכת לסובלנות ולקבלת האחר כיוון שהיא תובעת לסבול את מרותה ואת שלטונה, זו הדוגלת בחמלה ובאהבת הזולת המצדיקות את אדישותה ואת אכזריותה, זו השופעת נתינה ונדיבות במשאבים ובעבודה שהיא גוזלת, זו הקשובה כל־כולה למוזיקליות של הנפש האנושית המחרישה את הזעקות שהיא
מחוללת, זו המתענגת על יופיו של הטבע שאת משאביו היא מזהמת ומכלה, זו המעודדת רב־תרבותיות ופתיחות מגדרית ואתנית כיוון שהיא רואה בכל אחד צרכן פוטנציאלי. בתמצית, הספרות מנחילה נורמות מוסריות כדי למכור אמצעים (את עצמה) המונעים את מימושן.

מה עוד קורא: מה עוד קורא:
פְּסָגוֹת: סיפור עזיבה
יונתן ברג
₪50
חידת הכפולים
נורית זרחי
₪70 ₪50
מה שיש עכשיו
ליאור מעין
₪78
כל הזכויות שמורות לאפיק 2024 עיצוב ODT