שיעור מולדת / אורי הולנדר (2012) בהוצאת אפיק - ספרות ישראלית
שיעור מולדת אורי הולנדר
שיעור מולדת אורי הולנדר מס עמודים: 258 שנת הוצאה: 2012 עיצוב עטיפה:
מחיר: 96 ₪35
הוסיפו לסל
לכל ספרי אפיק

חיים גורי כותב על הספר “שיעור מולדת”:

ספר זה הוא פִּרְיָהּ של תופעה מיוחדת במינה בחיי הרוח של ישראל בזמן הזה. ראשיתו בתנועת המחאה החברתית של קיץ 2011. קבוצת חברים – טייסים לשעבר, מדענים, לוחמים, אנשי עסקים ואנשי רוח – הייתה (ועודנה) נוהגת להתכנס, אחת לחודש, לדיון בענייני השעה הנחשבים. היא שאלה את עצמה מה מקומה נוכח המחאה הרוגשת של קבוצת צעירים, שנטתה את אוהליה בשדרות רוטשילד וסחפה עד מהרה מאות אלפים ברחבי הארץ בתביעה נחרצת

לשינוי דרכה וצלם פניה של החברה הישראלית.

חילופי הדברים בין משתתפי הפגישות גלשו לעיסוק רציני ואמיץ במכלול הנושאים הקורעים את החברה הישראלית, מאז מלחמת ששת הימים. השיח העוסק בשאלות היסוד בתחום המדיני, המוסרי והרוחני, נמשך גם באינטרנט ורבים הצטרפו אליו.

יוזם המפגשים האלה ואיש הקשר בין המתדיינים היה אל”מ (מיל’) זאב רז, בן קבוצת גבע, שהיה טייס קרב בחיל האוויר ועמד בראש הכוח שהשמיד את הכור הגרעיני “תמוז” בפאתי בגדד. הוא היה הציר ונקודת המשען במפעל הזה.

הקבוצה, המתרחבת והולכת, עסקה ועוסקת בלי הרף, עד היום, בנושאים שאינם מרפים מאִתנו ובשאלות היסוד של קיומנו:

שאלת הזהות הלאומית, זכותנו על ארץ ישראל, שלטוננו המתמשך בעם אחר, המאבק בין חוק השבות לזכות השיבה, יחסינו עִם העָם היהודי כולו, צלם פניה של החברה הישראלית, הפער הבלתי נסבל בין עשירים לעניים ועוד ועוד.

לא כל מה שכתוב בספר הרבגוני הזה מקובל עלי, אך כל מה שמצוי בו מעסיק אותי, ללא הרף.

אינני מכיר תופעה דומה לרב-שיח נסער ועמוק כזה, התופס בציציות ראשינו ועוסק בהתמדה, ברציפות ובפתיחות בשאלות החשובות ביותר בחיינו; במחלוקות העיקריות שבינינו.

אורי הולנדר נולד בתל-אביב בשנת 1979. משורר, מתרגם ומבקר במוסף “תרבות וספרות” של “הארץ”. כתב עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית על המוזיקה בשירתו של נתן זך, ומשמש עמית מחקר במרכז ללימודי היהדות של אוניברסיטת הרווארד. נמנה עם חברי המערכת של הוצאת קשב לשירה משנת 2003. כתב-היד של ספרו “הפסנתר הנודד” זכה בפרס שרת החינוך למשוררים צעירים לשנת תשס”ה.

זאב רז: הקדמה – זה בכלל קרה מאליו.

בתחילת הקיץ של שנת 2011 התרגשנו מהמחאה החברתית. שאלנו את עצמנו איפה אנחנו בתוך המהומה המופלאה הזאת. וזה הלך וצבר תאוצה; הצטרפו עוד ועוד חברים.

כשזה התחיל להירגע כתב פרופ’ דוד אוחנה מאמר שהתפרסם ב”הארץ”, “לשוב אל כפר עציון”. המונח בו השתמש — “ארץ כנען” — הִכה אותי בתדהמה. שלחתי אותו לכולם.

התגובות הנסערות והנרגשות בנושא זכותנו על הארץ הפתיעו אותי. איפה הזכות הזאת מתחילה ואיפה היא נגמרת. זה תפס תאוצה כמו קיר מים כשהסכר נשבר.

ואז שלח לי הצייר מיכאל קובנר שתי שאלות חריפות — על הלחימה בעזה ועל מבצע “אופרה”. המשורר יצחק לאור שלח שיר נפלא ונורא על המוות שזורע מטוס התקיפה. כאן כבר יצאו ממחילותיהם האלופים, שעד כאן הסתפקו בקריאה, וצירפו את קולותיהם לשיחה. שיחה שכבר עסקה בטוהר הנשק ובמוסר לחימה.

והגיע ערב שבת. המשורר בארי צימרמן שלח חרוזים סרקסטיים שנכתבו מעבר לאוקיאנוס.

הייתה זאת עקיצה בעניין מעורבותן של קהילות יהודיות בחיי מדינת ישראל. צירפתי לדבריו מאמר של א.ב. יהושע שהשווה בין יהדותם של הישראלים ליהדותם של בני עמנו בתפוצות. מאמר זה נגע בנקודה רגישה שצירפה לשיחה אנשי רוח מצמרת האקדמיה שלנו.

משוררים אהובים ודגולים שלחו משיריהם — חלקם ראו אור בהתכתבות זאת לראשונה. לפתע עסקו בשיחה רבת קולות זאת שלנו “הארץ” ו”קול ישראל” (“מִלים שמנסות לגעת”). כתבו בשצף ימין ושמאל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, טייסים ופרופסורים, צעירים וסביהם, אמהות ובנותיהן.

הייתי צריך להחליט כל ערב לא מה לשלוח אלא מה לא להפיץ. השתדלתי לא להביע את דעתי, כדי לשמור על השתתפות כל הגוונים במקהלה הזאת, שקראתי לה “גֵיסוֹת הרוּח”.

הצטערתי על כל כותב — והיו מעטים כאלה — שחדל להשמיע את קולו. ושמחתי על כל מצטרף שהביא קול חדש. וזה נמשך עד עתה.

אני מאמין שהשיח הזה חשוב לחיי החברה שלנו בישראל.

זהו ה”אף על פי כן” שלי.

מה עוד קורא: מה עוד קורא:
המגרפה
שרון אס
₪84 ₪60
פְּסָגוֹת: סיפור עזיבה
יונתן ברג
₪50
דֻּגְמַת הָעוֹלָם
נורית זרחי
₪79 ₪69
החיה בבית הכנסת
דן מירון
₪60 ₪49
כל הזכויות שמורות לאפיק 2024 עיצוב ODT