מֵעֵבֶר לספרים - אפיק
מֵעֵבֶר לספרים מֵעֵבֶר לספרים
ערב לכבוד הרומן עבודות וימים מאת לילך נתנאל
מאת: אפיק
צפו בערב שנערך ב'תולעת ספרים' לכבוד הרומן 'עבודות וימים' מאת לילך נתנאל. בהשתתפות: דן מירון, מיטל זהר, שירה סתיו, ענת ויסמן, יערה שחורי ומיכל בן-נפתלי. מנחה: ננה אריאל עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בשפת גוף גלויה, בריתמוס תחבירי שבו האור והזמן מחוללים כדמויות אנוש, מתארת נתנאל את השבר הסודק את שגרת היומיום הבוטחת של עדה ואיתן. דרך תנועת רצוא ושוב בין הזמנים היא מנסה להבין את תנאי הברית ביניהם, להרגיש בבדידות הקרובה ביותר, במבט הנוטה תמיד אל מקום אחר. לשמוע את בקשת החסד הלא-נענית בין גבר לאישה, בין אישה לאישה.   ועכשיו, בין לבין, שניהם עוצרים במסדרון, באותה נקודת שוויון ריקה. שקט מקצה אל קצה. רק ביניהם, בין רגליהם, מלמטה, מזדהר לו שבר נוצץ של אור יום אחרון, והוא. מביט בה ואומר אני יודע שכן. והיא אומרת לא. והוא אומר כן ואומר שוב כן. והחום, כמו משקולת, מתחיל להכביד לה בפנים. החום מתחיל מתאבק בתוכה, מחשיך בתוכה, בשיפולי הגוף שלה. הגוף הירחי, הלילי שלה, גוף של חשק ושל בדידות צובטת פתאום, ולכן היא רוצה עכשיו שהוא יכריח אותה, ומקווה שיענה אותה קצת. דבר בלתי אפשרי: לְעֲנות רק קצת.
קרא עוד...
כתבתה של נריה קראוס על הספר ‘מלחמתרבות’ מאת אילן שאול – חדשות 13
מאת: אפיק
"היה חרם לא כתוב": ספר חדש מציג את המאבק של הזמר הים תיכוני, נריה קראוס, חדשות 13 אילן שאול והמוזיקאים אביהו מדינה, רמי דנוך ושמעון מזרחי (סטלוס) בראיון לחדשות 13 על הספר ׳מלחמתרבות׳.
קרא עוד...
השקת הספר ׳עבודות וימים׳ מאת לילך נתנאל
מאת: אפיק
בהשתתפות: יפתח אלוני, מיכל בן-נפתלי, רועי גרינוולד ודורית שילה. קריאה - ביצוע: שרון טל ויפתח קליין. האירוע נערך ב'עלמא' - בית לתרבות עברית. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. עוד על הספר: 'עבודות וימים'
קרא עוד...
ערב מיוחד למשוררת שרון אס בבית ביאליק עם צאת ספר שיריה “הַמַּגְרֵפָה”
מאת: אפיק
ערב מיוחד למשוררת שרון אס בבית ביאליק עם צאת ספר שיריה "הַמַּגְרֵפָה". בהשתתפות: שבא סלהוב, שמעון אדף, יפתח אלוני, עמליה זיו, ענת זכריה, עמרי לבנת, יונתן סואן, שרון אס. מוזיקה: אבישי כהן | חצוצרה עדן לדין | פסנתר הפעולה הספרותית של שרון אס, מן הראשית שלה, היא פעולה ספרותית יחידה במינה בשדה הספרות העברית; פעולה שהיא מקיימת במשך שנים של כתיבה בדבקות מחתרתית-כמעט. בתוך הפעולה הזו נבדקים כל הזמן מרחבי הלירי מתוך מגע רצוף והכרחי עם חומרי הפרוזה הקיומיים, עם "אבק היומיום" ומנגד עם כמיהת-אין-קץ לנצחי, למיתי, למשחקי – להתקיימות בממדים אחרים של אינטלקט, לשון וזמן. ספר שיריה החדש, "המגרפה", הוא המשכו של המהלך הזה, כאשר תמת הפרידה מן האב, הממשי והסימבולי, שמעסיקה אותה מאז הקובץ האחרון "מוזיקת הנתיב הרחב" (2015, אפיק-הליקון), עבור במסה המזהירה "היום שאחרי" (2018, אפיק), שם התבוננה בפרידתו של סופוקלס מן השירה, מקבלת כאן משנה תוקף, מעמיקה והופכת להיות עמדה עקרונית המולידה, בד בבד, יתמות והורות. הנתיב ממשיך ומתרחב עוד, צורנית ומחשבתית, באופנים מרתקים ומרחיבי-לב, ושאלת המוות הופכת להיות שאלה מהותית של חיים. על עטיפת הספר: דימוי של שרון פוליאקין
קרא עוד...
רים ע’נאיים, עורכת סדרת ׳9 ירחים׳ לספרות ערבית ב׳אפיק׳, בשיחה עם ענת שרון-בלייס
מאת: אפיק
רים ע'נאיים, עורכת סדרת ׳9 ירחים׳ לספרות ערבית ב׳אפיק׳ בשיחה עם ענת שרון-בלייס ב"כאן תרבות" על ספרי הסדרה וביניהם "הערבי האחרון" וסיפורים אחרים, בו מובאים בתרגום לעברית ובערבית חמישה־עשר סיפורים קצרים, קולות חדשים לצד ותיקים, כולם מהמהותיים בשיח הספרותי העכשווי בעולם הערבי: ז'אן דוֹסת, שֵיח'ה חַליווא, מַהַא ג'וַּיְני, כַּמאל רִיַאחי, אמיל חַבּיבּי, עַלי בַּדר ועוד.
קרא עוד...
עודד ידעיה בראיון לאיציק יושע על “ברגד”, מתוך ’60 החדש׳, כאן תרבות.
מאת: אפיק
עודד ידעיה בראיון לאיציק יושע על "ברגד", מתוך '60 החדש׳, כאן תרבות. עשרות שנים של שירות סדיר ומילואים הופכות ברבות הימים לאקטיביזם פוליטי שכולו התעוררות וחתירה תחת אותם מוקדי "סמכות" ו"כוח" עד הסוף המפתיע – זה, במשפט אחד, סיפורו הבלתי-אפשרי של ברגד, גיבור הספר הזה. בצירים מקבילים, מנותקים נפשית וכרונולוגית, מתחקה עודד ידעיה אחר התנועות הסותרות הללו המתקיימות באדם אחד, והתוצאה מורכבת ומרתקת. אט-אט, הופכת הדרמה הפיזית הקשה בכל אחד מן האתרים לדרמה של תודעה המבקשת למצוא לה מקום וזהות חדשים: ברגד, הקיבוצניק הקרבי חדור מוטיבציית ההשתלבות הוא עכשיו צלם, מבוגר מרוב המפגינים, הבוחן כל הזמן את מעמדו כצופה מן הצד. השבר, שמתחיל באופן לא-מודע כבר במהלך השירות הצבאי בלבנון ואחר כך בעזה, הופך להיות עמדה ממשית של ספק ושל צורך לבוא חשבון עם חוויות הבגידה, הפגיעה והרצון לקחת חלק ולהתקדם. אלא שהמעבר אל הצד השני והרצון לכפר על עבר, לשכוח ולהשתייך לקבוצה חדשה פוגשים חשדנות וכתף קרה שבבסיסן הבדלי גיל והיסטוריה. נדמה שהמצלמה, התלויה על כתפו של ברגד ונשלפת כל הזמן לתעד, היא לבדה אפשרות חדשה של מהות שלמה יותר; מהות הטומנת בחובה מעצם טבעה את הפיצול של ברגד כצופה-משתתף, חווה-מתעד, והיא גם אשר, ברובד אחר אולי, בוראת את הסיפור הזה כרצף אוקסימורוני מרשים ומדויק של תמונות.
קרא עוד...
לילך נתנאל בראיון למיה סלע ויובל אביבי על הספר “עבודות וימים”
מאת: אפיק
עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם. עבודות וימים הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בשפת גוף גלויה, בריתמוס תחבירי שבו האור והזמן מחוללים כדמויות אנוש, מתארת נתנאל את השבר הסודק את שגרת היומיום הבוטחת של עדה ואיתן. דרך תנועת רצוא ושוב בין הזמנים היא מנסה להבין את תנאי הברית ביניהם, להרגיש בבדידות הקרובה ביותר, במבט הנוטה תמיד אל מקום אחר. לשמוע את בקשת החסד הלא-נענית בין גבר לאישה, בין אישה לאישה.   ועכשיו, בין לבין, שניהם עוצרים במסדרון, באותה נקודת שוויון ריקה. שקט מקצה אל קצה. רק ביניהם, בין רגליהם, מלמטה, מזדהר לו שבר נוצץ של אור יום אחרון, והוא. מביט בה ואומר אני יודע שכן. והיא אומרת לא. והוא אומר כן ואומר שוב כן. והחום, כמו משקולת, מתחיל להכביד לה בפנים. החום מתחיל מתאבק בתוכה, מחשיך בתוכה, בשיפולי הגוף שלה. הגוף הירחי, הלילי שלה, גוף של חשק ושל בדידות צובטת פתאום, ולכן היא רוצה עכשיו שהוא יכריח אותה, ומקווה שיענה אותה קצת. דבר בלתי אפשרי: לְעֲנות רק קצת.
קרא עוד...
טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על “האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים” בתרגומה
מאת: אפיק
מתוך: ׳גם כן תרבות׳, ׳כאן תרבות׳ האיש עם הגיטרה הכחולה ואלאס סטיבנס (1955-1876), משורר ומשפטן בוגר הרווארד, ניהל חברת ביטוח. את שיריו הראשונים כתב כשהיה בשלהי שנות ה-30 לחייו, ושני עשורים לאחר מכן חיבר שירים נוספים שזיכו אותו בתואר "המשורר הטוב ביותר בתקופתו" (המבקר הספרותי האמריקאי הרולד בלום). אולם רק בשנה שבה נפטר, 1955, זכה בפרס פוליצר לשירה. בניגוד לסטראוטיפ המשורר העני, סטיבנס היה אדם אמיד ("גם כסף הוא סוג של אמנות", אמר). ממש כמו שמשתקף ביצירתו, סטיבנס היה אדם אניגמטי ויוצא דופן; הוא שימש כסגן נשיא של חברת ביטוח גדולה, ובה בעת היה משורר אוונגרדי. כשהיה בן 28 נקרא לייעץ לנשיא טד רוזוולט כיצד להוציא את המדינה מהבוץ הפיננסי, ובגיל 64 ערך עם ארנסט המינגווי קרב אגרופים כששניהם היו בגילופין. את קובץ שיריו הראשון פרסם באופן רשמי רק כשהיה בן 44. המאה העשרים ואחת רק הגבירה את ההערכה לשירתו של סטיבנס. יותר ויותר מבקרים סבורים היום שלצד פאונד, אליוט, בישופ, רות'קה ואחרים – היה סטיבנס לגדול המשוררים האמריקנים במחצית הראשונה של המאה העשרים. עבור סטיבנס עצמו, הייתה השירה מענה לחילון ול"שמיים הריקים" של המודרנה. "בעידן של אי-אמונה זהו תפקידו של המשורר להעניק את סיפוקיה של האמונה". הוא ציפה ש"התשוקה להאמין במטפורה" (בשירה, ובפיקציה האמנותית בכלל) תחליף את המיתוסים והדתות שהתאבנו. שירתו מתכתבת עם אומנויות הציור והמוסיקה, וגם בשיריו הוא מזכיר אמנים – בהם ציירים, פסלים ומוזיקאים.בשיריו גם הטמיע דרכי עיצוב של אומנות פלסטית ומוזיקה. המהדורה החדשה של ספר זה אינה זהה לישנה במבחר השירים – שירים נוספו ושירים נגרעו. גם משלב העברית שהתיישן בינתיים עודכן לעברית עכשווית וההבדל העיקרי הוא בתוספת המבורכת של 200 עמודי הערות וביאורים, שלא נועדו להעניק אינטרפרטציה לשירים, אלא הקשרים שיבהירו אותם. הערות אלה חיוניות לשירה מאתגרת כמו זו של סטיבנס, שלדעתו שיר טוב הוא "שיר קשה המתנגד לאינטליגנציה של הקורא".
קרא עוד...
יפתח אלוני בראיון לציפי גון גרוס על הספר “לאיבוד”
מאת: אפיק
מתוך: ׳ספרים רבותיי ספרים׳, ׳גל״צ׳ לאיבוד מאת יפתח אלוני הוא ספר מסעות הנע על קו התפר שבין הרפתקה לסיפור – מסע על מזחלת עם צייד אינואיט, שישו מתגלה בפניו בדמות דב לבן; שיחה אינטימית על פחד ושמחה עם הדלאי למה בדרמסלה; התבוננות בגשם שבו מתבונן הגורו באבא ראם דאס; שתיית כוס מים במחיצת רודן אפריקאי, שקבקבי העץ שלרגליו משמיעות ציוץ של ציפורים; משא ומתן עם רפי איתן, רב-מרגלים שמסרב להאמין לסודות שהוא מגלה; יציאה לטיול מדברי אל מעיין קדוש עם המשוררת והסופרת נורית זרחי, והתחקות אחר עקבותיו של האל אנוביס עם נהג מונית בדואי, בדרך אל מנזרי הקופטים בעמק המוות. אלה, ועוד מסעות, מתלכדים לכדי מסע אישי, אחר אב, אם ובנם שאבד בזמן. "...כילד הייתי הולך למגרש הגרוטאות, זוחל ומתכרבל בבטנם של היצורים החלודים, סופג את צלילי החיים החשאיים הפועמים בהם. הייתי מביא איתי את ארגז הכלים שלי ואת הגלובוס הקטן שקיבלתי מתנה מאבי. ידעתי לזהות את הודו הירקרקה, אנטארקטיקה הצחורה, מדבריות החול הזהובות של הסהרה, ואת תכלת האוקיינוסים על שמותיהם. הצבעים הסתחררו על הגלובוס והתאחדו לנהר צבעוני שבתוכו הפלגתי בסירות היצורים החלודים. גם היום המסעות שאני יוצא אליהם פושטים ולובשים צבעים וצורות, נעים עם הזמן, משיגים אותו או שבים על עקבותיהם. הסיפור מסובב את הנופים והמראות על צירם עד שהדרך נעשית חסרת גבול וחסרת סוף, משוחררת מאחיזתה וממרותה של המציאות."ֿ לאיבוד יפתח אלוני
קרא עוד...
רים ע’נאיים בראיון לציפי גון-גרוס על “רודף העכוזים” מאת כמאל ריאחי
מאת: אפיק
מתוך: ׳ספרים רבותיי ספרים׳, ׳גל״צ׳ 'רודף העכוזים' מאת כמאל ריאחי, היא נובלה שזכתה בפרס הזהב "כומאר" בתוניסיה והוכתרה כספר הטוב ביותר לשנת 2007. הספר הוחרם בתוניסיה בשל נימתו העוקצנית והביקורתית, ההומור השחור והלעג התוקפני שמסתתר מאחורי עלילות המשנה, והכאוס שמשקף את המציאות התוניסאית. באמצעים ספרותיים של פנטזיה והומור מתאר ריאחי את המציאות המכוערת והמזוויעה, העלילה נעה קדימה במשפטים קצרים, אינטנסיביים, בדיאלוגים שמשלבים בין אימה וקומדיה כשתי התמות העיקריות לאורך הספר. הנובלה היא כתב זעקה ומחאה כנגד המציאות המעוותת: השחיתות, האלימות, השוביניזם, ההתמוטטות החברתית והנפשית. 9 ירחים, סדרת תרגום ספרים מערבית של הוצאת אפיק, קמה מתוך האמונה בשלום, שיוויון, והזכות של כל אדם להביע את דעתו. אפיק שמה לעצמה כמטרה להיות במה לקולות השונים והמגוונים של התרבות הערבית והפלסטינית שאינם נשמעים דיים בחברה הישראלית. מאז ומתמיד מנסה האידאולוגיה, מימין ומשמאל, לנהל את הספרות או להשתיקה. אנו מתנגדים בתוקף לנסיונות אלו, ומקווים שספרי הסידרה יהוו בסיס לדיאלוג, להקשבה ולהכרה במורשתו של הזולת.
קרא עוד...
כל הזכויות שמורות לאפיק 2022 עיצוב ODT