טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים" בתרגומה - אפיק
טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על “האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים” בתרגומה אפיק

מתוך: ׳גם כן תרבות׳, ׳כאן תרבות׳

האיש עם הגיטרה הכחולה

ואלאס סטיבנס (1955-1876), משורר ומשפטן בוגר הרווארד, ניהל חברת ביטוח. את שיריו הראשונים כתב כשהיה בשלהי שנות ה-30 לחייו,
ושני עשורים לאחר מכן חיבר שירים נוספים שזיכו אותו בתואר “המשורר הטוב ביותר בתקופתו” (המבקר הספרותי האמריקאי הרולד בלום).
אולם רק בשנה שבה נפטר, 1955, זכה בפרס פוליצר לשירה.

בניגוד לסטראוטיפ המשורר העני, סטיבנס היה אדם אמיד (“גם כסף הוא סוג של אמנות”, אמר). ממש כמו שמשתקף ביצירתו, סטיבנס היה אדם אניגמטי ויוצא דופן;
הוא שימש כסגן נשיא של חברת ביטוח גדולה, ובה בעת היה משורר אוונגרדי. כשהיה בן 28 נקרא לייעץ לנשיא טד רוזוולט כיצד להוציא את המדינה מהבוץ הפיננסי,
ובגיל 64 ערך עם ארנסט המינגווי קרב אגרופים כששניהם היו בגילופין. את קובץ שיריו הראשון פרסם באופן רשמי רק כשהיה בן 44.

המאה העשרים ואחת רק הגבירה את ההערכה לשירתו של סטיבנס. יותר ויותר מבקרים סבורים היום שלצד פאונד, אליוט, בישופ, רות’קה ואחרים –
היה סטיבנס לגדול המשוררים האמריקנים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

עבור סטיבנס עצמו, הייתה השירה מענה לחילון ול”שמיים הריקים” של המודרנה. “בעידן של אי-אמונה זהו תפקידו של המשורר להעניק את סיפוקיה של האמונה”.
הוא ציפה ש”התשוקה להאמין במטפורה” (בשירה, ובפיקציה האמנותית בכלל) תחליף את המיתוסים והדתות שהתאבנו.

שירתו מתכתבת עם אומנויות הציור והמוסיקה, וגם בשיריו הוא מזכיר אמנים – בהם ציירים, פסלים ומוזיקאים.בשיריו גם הטמיע דרכי עיצוב של אומנות פלסטית ומוזיקה.

המהדורה החדשה של ספר זה אינה זהה לישנה במבחר השירים – שירים נוספו ושירים נגרעו. גם משלב העברית שהתיישן בינתיים עודכן לעברית עכשווית
וההבדל העיקרי הוא בתוספת המבורכת של 200 עמודי הערות וביאורים, שלא נועדו להעניק אינטרפרטציה לשירים, אלא הקשרים שיבהירו אותם.
הערות אלה חיוניות לשירה מאתגרת כמו זו של סטיבנס, שלדעתו שיר טוב הוא “שיר קשה המתנגד לאינטליגנציה של הקורא”.

מהמגזין מהמגזין
ערב לכבוד הרומן עבודות וימים מאת לילך נתנאל
מאת: אפיק
צפו בערב שנערך ב'תולעת ספרים' לכבוד הרומן 'עבודות וימים' מאת לילך נתנאל. בהשתתפות: דן מירון, מיטל זהר, שירה סתיו, ענת ויסמן, יערה שחורי ומיכל בן-נפתלי. מנחה: ננה אריאל עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בשפת גוף גלויה, בריתמוס תחבירי שבו האור והזמן מחוללים כדמויות אנוש, מתארת נתנאל את השבר הסודק את שגרת היומיום הבוטחת של עדה ואיתן. דרך תנועת רצוא ושוב בין הזמנים היא מנסה להבין את תנאי הברית ביניהם, להרגיש בבדידות הקרובה ביותר, במבט הנוטה תמיד אל מקום אחר. לשמוע את בקשת החסד הלא-נענית בין גבר לאישה, בין אישה לאישה.   ועכשיו, בין לבין, שניהם עוצרים במסדרון, באותה נקודת שוויון ריקה. שקט מקצה אל קצה. רק ביניהם, בין רגליהם, מלמטה, מזדהר לו שבר נוצץ של אור יום אחרון, והוא. מביט בה ואומר אני יודע שכן. והיא אומרת לא. והוא אומר כן ואומר שוב כן. והחום, כמו משקולת, מתחיל להכביד לה בפנים. החום מתחיל מתאבק בתוכה, מחשיך בתוכה, בשיפולי הגוף שלה. הגוף הירחי, הלילי שלה, גוף של חשק ושל בדידות צובטת פתאום, ולכן היא רוצה עכשיו שהוא יכריח אותה, ומקווה שיענה אותה קצת. דבר בלתי אפשרי: לְעֲנות רק קצת.
קרא עוד...
כתבתה של נריה קראוס על הספר ‘מלחמתרבות’ מאת אילן שאול – חדשות 13
מאת: אפיק
"היה חרם לא כתוב": ספר חדש מציג את המאבק של הזמר הים תיכוני, נריה קראוס, חדשות 13 אילן שאול והמוזיקאים אביהו מדינה, רמי דנוך ושמעון מזרחי (סטלוס) בראיון לחדשות 13 על הספר ׳מלחמתרבות׳.
קרא עוד...
השקת הספר ׳עבודות וימים׳ מאת לילך נתנאל
מאת: אפיק
בהשתתפות: יפתח אלוני, מיכל בן-נפתלי, רועי גרינוולד ודורית שילה. קריאה - ביצוע: שרון טל ויפתח קליין. האירוע נערך ב'עלמא' - בית לתרבות עברית. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. עוד על הספר: 'עבודות וימים'
קרא עוד...
כל הזכויות שמורות לאפיק 2022 עיצוב ODT