טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים" בתרגומה - אפיק
טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על “האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים” בתרגומה אפיק

מתוך: ׳גם כן תרבות׳, ׳כאן תרבות׳

האיש עם הגיטרה הכחולה

ואלאס סטיבנס (1955-1876), משורר ומשפטן בוגר הרווארד, ניהל חברת ביטוח. את שיריו הראשונים כתב כשהיה בשלהי שנות ה-30 לחייו,
ושני עשורים לאחר מכן חיבר שירים נוספים שזיכו אותו בתואר “המשורר הטוב ביותר בתקופתו” (המבקר הספרותי האמריקאי הרולד בלום).
אולם רק בשנה שבה נפטר, 1955, זכה בפרס פוליצר לשירה.

בניגוד לסטראוטיפ המשורר העני, סטיבנס היה אדם אמיד (“גם כסף הוא סוג של אמנות”, אמר). ממש כמו שמשתקף ביצירתו, סטיבנס היה אדם אניגמטי ויוצא דופן;
הוא שימש כסגן נשיא של חברת ביטוח גדולה, ובה בעת היה משורר אוונגרדי. כשהיה בן 28 נקרא לייעץ לנשיא טד רוזוולט כיצד להוציא את המדינה מהבוץ הפיננסי,
ובגיל 64 ערך עם ארנסט המינגווי קרב אגרופים כששניהם היו בגילופין. את קובץ שיריו הראשון פרסם באופן רשמי רק כשהיה בן 44.

המאה העשרים ואחת רק הגבירה את ההערכה לשירתו של סטיבנס. יותר ויותר מבקרים סבורים היום שלצד פאונד, אליוט, בישופ, רות’קה ואחרים –
היה סטיבנס לגדול המשוררים האמריקנים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

עבור סטיבנס עצמו, הייתה השירה מענה לחילון ול”שמיים הריקים” של המודרנה. “בעידן של אי-אמונה זהו תפקידו של המשורר להעניק את סיפוקיה של האמונה”.
הוא ציפה ש”התשוקה להאמין במטפורה” (בשירה, ובפיקציה האמנותית בכלל) תחליף את המיתוסים והדתות שהתאבנו.

שירתו מתכתבת עם אומנויות הציור והמוסיקה, וגם בשיריו הוא מזכיר אמנים – בהם ציירים, פסלים ומוזיקאים.בשיריו גם הטמיע דרכי עיצוב של אומנות פלסטית ומוזיקה.

המהדורה החדשה של ספר זה אינה זהה לישנה במבחר השירים – שירים נוספו ושירים נגרעו. גם משלב העברית שהתיישן בינתיים עודכן לעברית עכשווית
וההבדל העיקרי הוא בתוספת המבורכת של 200 עמודי הערות וביאורים, שלא נועדו להעניק אינטרפרטציה לשירים, אלא הקשרים שיבהירו אותם.
הערות אלה חיוניות לשירה מאתגרת כמו זו של סטיבנס, שלדעתו שיר טוב הוא “שיר קשה המתנגד לאינטליגנציה של הקורא”.

מהמגזין מהמגזין
בִּלְבד – סדנת כתיבה
מאת: אפיק ספרות ישראלית - פרויקט הסיפור הקצר
בִּלְבד אפיק ספרות ישראלית ו-פרויקט הסיפור הקצר המעבורת מזמינים להתנסות כתיבה בהנחיית סמי ברדוגו - עינת יקיר - יפתח אלוני - שרון אס אנחנו כותבים על-מנת להיות כאן, בעולם. אנחנו כותבים כדי להציג את עצמנו בפני עצמנו ובפני העולם. הכתיבה נכתבת מתוך הצורך והחדווה, מפאת הקושי והאהבה. הכתיבה נמצאת אצלנו כי אנו מכירים בה בתור האמצעי הכמעט בלבדי להציג את הנפש; את תוככי התודעה שלנו ביחס לכאן ולעכשיו. הכתיבה נדרשת להיות אחת ובלבדית, אחת שלנו. אנו רואים בה מלאכה אמנותית חשובה, מרגשת, אינטנסיבית במידה, והכרחית. כיתות הכתיבה של הוצאת אפיק מציעות סדנאות לטובת אמנות הכתיבה היוצרת, ולטובת התוצרים הטקסטואליים הנכתבים על-ידי המשתתפים. עיקרן של הסדנאות הוא בפרוזה. המנחים המנוסים יפרשו כל אחד את דרכו לאורך הסדנה, תוך כתיבת תרגילים שוטפת, לצד קריאה בטקסטים חיצוניים.   כיתות הכתיבה יתקיימו בחלל העבודה של הוצאת אפיק בתל אביב, רחוב אלנבי 43, כל סדנה תתפרש על פני 12, אחת לשבוע. משך כל מפגש: שעתיים-וחצי. מקסימום משתתפים בכל סדנה: עד 12. מחיר לסדנה: 1650 ₪ לפרטים ולהרשמה נא לפנות במייל לעינת יקיר, einety5548@gmail.com לסמי ברדוגו: samiberdugo@gmail.com   הסדנאות המוצעות הכלים של הפרוזה סדנה בכתיבה יצירתית בהנחיית הסופר סמי בֶּרדוגו אורחים: עינת יקיר, יפתח אלוני ימי חמישי, 10:00-12:30. תאריך פתיחה: 27.10.22   "כי אז, כשזאת לא באה ולא באה, נולדה בי ההבנה, שאם תבוא הרפתקה, היא תבוא רק במלים. "סְבְּתִ'י, סְבְּתִ'יאָה", דיברתי אז בצהלה לוחשת בביטוי הלשוני הזה בהיותי בן עשרו אחת־עשרה שנים, כי באמת מצאתי, מְצאָתיהָ:". מתוך "כִּי גִי" (2017), הספרייה החדשה – הקיבוץ המאוחד, סמי ברדוגו.   העולמות המסתוריים של הסיפור הקצר סדנה בכתיבה יצירתית בהנחיית הסופרת עינת יקיר אורחים: סמי ברדוגו, יפתח אלוני ימי שלישי, 09:30-12:00. תאריך פתיחה: 25.10.22   "קודם היה אבק. אחר כך התבהר קצת. היא הלכה למשוך את התריסים. הילדה זחלה מתחת לשולחן. הם לא הבחינו בה. ופטר פיזר במחיאות כפיים את היונים שנקלעו לחדר". מתוך "ימי חול" (2012), כתר, עינת יקיר.    סיפור מסע סדנה בכתיבת מסעות בהנחיית הסופרים יפתח אלוני, סמי ברדוגו ועינת יקיר ימי ראשון, 10:00-12:30. תאריך פתיחה: 23.10.22    
קרא עוד...
ערב לכבוד הרומן עבודות וימים מאת לילך נתנאל
מאת: אפיק
צפו בערב שנערך ב'תולעת ספרים' לכבוד הרומן 'עבודות וימים' מאת לילך נתנאל. בהשתתפות: דן מירון, מיטל זהר, שירה סתיו, ענת ויסמן, יערה שחורי ומיכל בן-נפתלי. מנחה: ננה אריאל עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בשפת גוף גלויה, בריתמוס תחבירי שבו האור והזמן מחוללים כדמויות אנוש, מתארת נתנאל את השבר הסודק את שגרת היומיום הבוטחת של עדה ואיתן. דרך תנועת רצוא ושוב בין הזמנים היא מנסה להבין את תנאי הברית ביניהם, להרגיש בבדידות הקרובה ביותר, במבט הנוטה תמיד אל מקום אחר. לשמוע את בקשת החסד הלא-נענית בין גבר לאישה, בין אישה לאישה.   ועכשיו, בין לבין, שניהם עוצרים במסדרון, באותה נקודת שוויון ריקה. שקט מקצה אל קצה. רק ביניהם, בין רגליהם, מלמטה, מזדהר לו שבר נוצץ של אור יום אחרון, והוא. מביט בה ואומר אני יודע שכן. והיא אומרת לא. והוא אומר כן ואומר שוב כן. והחום, כמו משקולת, מתחיל להכביד לה בפנים. החום מתחיל מתאבק בתוכה, מחשיך בתוכה, בשיפולי הגוף שלה. הגוף הירחי, הלילי שלה, גוף של חשק ושל בדידות צובטת פתאום, ולכן היא רוצה עכשיו שהוא יכריח אותה, ומקווה שיענה אותה קצת. דבר בלתי אפשרי: לְעֲנות רק קצת.
קרא עוד...
כל הזכויות שמורות לאפיק 2022 עיצוב ODT