הוא היה כאן, אני בטוחה בזה שי שניידר-אילת
הוא היה כאן, אני בטוחה בזה שי שניידר-אילת מס עמודים: 79 שנת הוצאה: 2019 עיצוב עטיפה: אינה פרדו Oddity
מחיר: 40
הוסיפו לסל
לכל ספרי אפיק

השירים בספר הוא היה כאן, אני בטוחה בזה, הם תגובה למתרחש בעקבות מותו הפתאומי של אהוב והעדרו.
הם נעים בין החיה למת, ארץ לשמים, גוף ורוח, היפערות והידוק, התפכחות וכאב. כוחו של הספר בליבו הגלוי,
בפרטיו המוחשיים ובהומור הדק, המאפשרים לדבר על הכול מבלי להתפרק או לדעוך ובחיוּת המבנית שלו –
שינויי צורה וקול המחלצים את הדיבור מן האֵבֶל אל החיים ומתעקשים על חיי הקול שנשאר. השירה בו היא
חוט קשר עם מי ומה שאינו עוד ובו בזמן נשימה של חיים נמשכים; שירה המגיבה לקרע מבלי להיקרע –
וכתיבה כפעולה מאחה.

שי שניידר-אֵילת, ילידת 77′. למדה משחק ב-CALIFORNIA INSTITUTE OF THE ARTS , עוסקת בתיאטרון וחינוך. השתתפה בכיתת השירה של הליקון ב-2014, שיריה התפרסמו בכתבי עת, עיתונים ובמות ספרותיות שונות. “הוא היה כאן, אני בטוחה בזה” הוא ספרה הראשון.

אלי הירש (2019ֿ), ידיעות אחרונות. העולם הזה והעולם הבא 

 

שני דגים

הם קשורים במכונית החמה על ברכי הילדה, בתוך שקית
של מים מתוקים: שני כתמי זהב מרצדים, נושמים בעד
חתך, במראה המביטה לאחור. רחש גלגלים, החיים
העדינים האלו, עכשיו הם שלנו, נתנו להם שמות,
כשנגיע נשפוך אותם בסלון ונביט ונביט בהם, שוחים
בצנצנת סביב אצה מדומה ותמיד תהיה בינינו זכוכית.
פעם (הייתי עצמי ילדה), התנפץ אקווריום בפניי מרוב
שהתבוננתי בדגים. אולי משכתי בו מבלי דעת. אני
זוכרת אותם, מפרפרים בעד הדם, חובטים ברצפה ואת
אבי. ואחר־כך ההרדמה הכללית, עפעף תפור ולחישה
(שק הדמעות ניצל). דגים אינם יודעים לעצום את
עיניהם. הן פעורות תמיד אל המים שלפניהם, ואנחנו
מבקשים ומבקשים דבר מה שיבוא ויעמוד בינינו ובין
היופי. מה יהיה עלינו אם יתהפך לפתע על צידו, כל
השט בשניים, בשקט, כל מה שקשרנו (שאמרנו: שלנו)
שהבאנו הביתה, שנָתַנּוּ לו שֵׁם?

צלחת מעופפת

ברגע זה עוזב אדם את העולם, ברגע זה בא, אנחנו
אהבנו להתמסר בצלחת מעופפת. נכונו להשתטח, כל
הגוף, ובלבד שלא תיפול מידינו, להתנשף מלוהטים,
לתת את עינינו לדבר חמקמק וסב, אווירי, בא ויוצא מן
הידיים. פעם צנחה אל הים ואתה שחית אחריה. בעיניי
ראיתי מן החול את הגלים שבים וחוטפים, ואותך, עיקש
אחריה, עד שרחקת מאוד. אני זוכרת בגופי איך טבענו
בבגדי הים, חבוקים זו בזה, רטובי מלח, כשעלית מן
המים, אוחז בה. באילו מקומות אעמוד, כדי לתפוס את
האותות הסובבים השבים ומושלכים אליי, המבקשים
שאשיבם, בתנופה, עד מה רחקת, עד היכן תעמוד לי
גמישותי, גלים, טבעם שהם יפים ואדישים מאוד. ברגע
זה עוזב אדם, ברגע זה, ההסבר פשוט כדף: כל הדברים
הנסחפים מאיתנו אל ההלאה, רוחשים משם בעבורנו,
מבקשים להוריש לנו את זוהרם.

מה עוד קורא: מה עוד קורא:
מלכת הממולאים
רונית ידעיה
₪65 ₪46
שומדבר לא ישתווה
אלעד זרט
₪64 ₪46
כל הזכויות שמורות לאפיק 2020 עיצוב ODT