היום שאחרי שרון אס
היום שאחרי שרון אס מס עמודים: 66 שנת הוצאה: 2018 עיצוב עטיפה: טליה בר
מחיר: 59 ₪39
הוסיפו לסל
לכל ספרי אפיק

בספרה “היום שאחרי” מלוַוה המשוררת והמסאית שרון אס את אדיפוס בעקבות סופוקלס. אדיפוס, המלך הגולה, השורד, הקבצן העיוור בן התשעים, הולך לקראת מותו ונעלם בחורשה בקולונוס. “אדיפוס בקולונוס” הוא המחזה האחרון שסופוקלס, בעצמו בן תשעים, יצר זמן קצר לפני מותו, עת שבה “הוא מושיט שוב יד אל המשפחה שהטרידה אותו כל חייו”, כותבת שרון אס.

לפנינו צורה חדשה של כתיבה, קריאה-מקרוב שאינה מופיעה כפרשנות של טקסט אלא כמסה במלוא מובן המילה, מסת-חיים אינטימית וייחודית, הכתובה “בשורות קצרות וברווחים” בניסיון לדובב את הסוד שסופוקלס הזקן הצפין במחזה הפרידה שלו. שרון אס, הפורשׂת כאן בדרך גבישית וצלולה שנות לימוד ממושכות של העולם הקלאסי, נעה במעגלים בין מראות, קולות ולשונות; בין הגיבור הנבחר למחזאי שלו, בין המחזה לקהלו, בין זמני הכתיבה לזמני הקריאה ובין האלים השונים היושבים באתונה ובירושלים. לעתים נדמה שכמו המקהלה בטרגדיה היוונית, אס מזנקת מהעלילה אל איזה מקום אחר שבו, באמצעות עיסוק בתיאטרון היווני, היא מבקשת לברר את היחסים בין כתיבה וביוגרפיה.

שרון אס הוציאה עד כה 5 ספרי שירה, האחרון בהם הוא “מוזיקת הנתיב הרחב” אשר ראה אור בהוצאת אפיק ב 2015, וזכה בפרס עמיחי לשנת 2018.

אס היא כלת פרס ראש הממשלה ופרס ביאליק לשירה.

ספרים קודמים של שרון אס: אם ההר נעלמה, הליקון-תג 1997, הזר ואשת החול, ריתמוס, הקיבוץ המאחד 2001, נתיני השמש, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד 2006, האוריום, כבר, מוסד ביאליק 2011.

*
לסופוקלס יש סוד. הוא קורא לסוד
אדיפוס בקוֹלוֹנוֹס.
יש דרכים שונות להחביא סוד. הדרך השכיחה
שברון לב.
מדי יום, אחרי עבודה של שמונה שעות
175 מילים בלבד היו לנבוקוב.
נבוקוב אינו סופוקלס. אבל שניהם
לקראת הסוף, כמו שקספיר,
לא מסתפקים בשברון לב
כמכניזם הנפוץ ביותר של הסוד.
אני לא מבולבלת: זו אינה שירה
זו מסה על פרידתו של סופוקלס
מהשירה; ובכל זאת אני כותבת
בשורות קצרות וברווחים. זו עוד דרך
לשבת על סלע כמו אדיפוס
הזקן.

שורה קצרה דומה יותר לסלע
משורה ארוכה.
קשה לשקר אז. ולא רק בשל חוסר
נוחות.
בשל העייפות.

*
עשרים שנים לאחר שכתב את אדיפוס המלך ושלושים וחמש
שנים אחרי אַנְטִיגוֹנֵה
וזמן קצר לפני מותו ככל הנראה ב־ 406 לפנה״ס (טרם
מפלת אתונה בידי ספרטה)
סופוקלס כותב את אדיפוס בקולונוס.
קולונוס היא דֶמוֹס באטיקה, צפונית מערבית
לאתונה. סופוקלס מכנה אותה “קולונוס
המלבינה” אולי בשל מחצבות אבן הגיר בסביבה. שם
הוא נולד, בדמוס הזה, הקדוש לפּוֹסֵידוֹן

מכניע־הסוסים. מה הכניע סופקלס כשנתן לגיבור הזקן שלו,
כעת בן תשעים, בגילו, להיקבר בקולונוס?

שרידה אינה פשע

אומר הרוכל־חסר־הבית
מקים גילדת הרוכלים שסמלהּ הוא שמיכה.
אני מתפרנסת מהיקר לי ביותר
קריאה וכתיבה.
לפני הקיץ, במרתף המוזיאון, כשהתקרבנו
להליכתו של אדיפוס העיוור ללא ליווי
בשדות הנעלמים
הותרנו הרחק מאחור
את אומללויות התיאוריה,
הקריאה של הידוע מראש, כמו
מריחת אברי רבייה במיתוסים יוונים (שיבוש ציטוט מנבוקוב)
ועדיין בקצה השדה עמד מישהו
שביקש לפשפש בגופו של אדיפוס.

בלילה לא נרדמתי. לגיון החזירים שלי
כרסם בשצף קצף את הפנינים שהשלכתי
בפניו.

אבל אני כותבת את מה שאני כותבת
לא כדי להצדיק דבר זה או אחר
(גם אם אי אפשר להימנע מכך לחלוטין)

אני כותבת בשל יִרְאָה והערצה.
אני משתחווה בתוך חוסר ההבנה.

אני מאמינה בכל לבי שכתיבה
היא הליכה כנגד הביוגרפי.

אולי גם סופוקלס האמין
וליווה את יציר כפיו עד מדרגות
הנחושת ועץ האגס, ודחף אותו הלאה
לאדמה —

ששְׁמהּ במקרים מיוחדים

שמים.

מה עוד קורא: מה עוד קורא:
אווזים
עלית קרפ
₪50 ₪39
בידיים ריקות שבתי הביתה – פסוקי זן
דרור בורשטיין
₪59 ₪39
כל הזכויות שמורות לאפיק 2020 עיצוב ODT