"קסם מיוחד נוצר אצל הקורא/ת לנוכח השירים בספר 'דברי הימים'. אפשר ממש למשש את המילים, לגלגל אותן על הלשון, להרגיש בגוף את המקצב שבו הן מונחות זו ליד זו ויוצרות מנגינה ייחודית. המשוררת מתכתבת בשירים, בין השאר, עם התוהו ובוהו וסיפור הבריאה, עם ההתרחשות בגן עדן, עם הטבע, עם המיתולוגיה היוונית, עם סינדרלה ונעל הזכוכית שלה. יש בשירים געגועים וזעם, הסתכלות אמיצה על הילדות וכאביה, דיאלוג נוקב עם האימהוּת שחוותה ועם האימהוּת שהיא עצמה מעניקה לבנותיה, וגם התבוננות ארס־פואטית על העברית. זו שירה בשלה, ועם זאת רעננה ונועזת. היא אמינה ועוצמתית, אמיצה ומטלטלת, ועל כן ראויה לפרס."
מתוך נימוקי ועדת השיפוט להענקת פרס אקו"ם ע"ש נתן יונתן
ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה לספר "דברי הימים"
דיתי רונן היא משוררת ועורכת שירה, כלת פרס אקו”ם ע”ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם (2023), פרס קוגל לספרות יפה (2016) ופרסים נוספים בארץ ובעולם. הספר ‘דברי הימים’ הוא ספר שיריה השישי בעברית. ספריה הקודמים בעברית הם: ‘שִיבת הבית ונדודיו’ (הקיבוץ המאוחד 2016); ‘בית שסדקיו שירה’ (עברית וצרפתית, גרוסטקסט, צרפת 2014); ‘ציפורקטן’ (עברית ואנגלית, בר אילן 2010); ‘יומן ירח’ (הקיבוץ המאוחד 2002); ו’עם הבִּטנה בחוץ’ (גוונים 1999). כמו כן ראו אור חמישה ספרי מבחר משיריה בשפות אחרות. שיריה תורגמו לשפות רבות, פורסמו בכתבי עת, באנתולוגיות, במוספי ספרות ובאתרי שירה, הולחנו והיוו השראה ליצירות אמנות ואנימציה בארץ ובעולם.
לצד עיסוקה בשירה, ד”ר דיתי רונן היא חוקרת תיאטרון, מדיניות תרבות וניהול אמנויות. פרסמה ספרים ומאמרים בתחומי מחקרה בארץ ובעולם. לשעבר מרצה באוניברסיטה העברית וכיום יועצת לקרנות, למוסדות, לארגונים ולמשרדי ממשלה. פעילה במחאה למען הדמוקרטיה ובמאבק לקידום תרבות ואמנויות בישראל.
ילידת תל אביב, אם לחמישה, גרה בנווה מונוסון.
הפרי האסור
גַּם הַיּוֹם, עִם אוֹ בְּלִי נָחָשׁ
הָיִיתִי נוֹגֶסֶת בַּתַּפּוּחַ בְּלִי חֲשָׁשׁ
וְלֹא הָיִיתִי חוֹלֶקֶת אוֹתוֹ
אֲפִלּוּ לֹא בְּבִּיס קָטָן אֶחָד
אִתְּךָ, עִם שׁוּם אָדָם.
אֲנִי נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ
עַכְשָׁו לִבְנוֹתַי.
עוֹד לֹא מְאֻחָר מִדַּי.
מחוץ לשער
אֲנִי עוֹמֶדֶת מִחוּץ לְשַׁעַר הַגָּן
עוֹטֶרֶת לִי עֲלֵה תְּאֵנָה
מַבִּיטָה פְּנִימָה
רוֹאָה אוֹתְךָ
עֵירֹם וְעֶרְיָה.
בּוֹא, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ
גַּן הָעֵדֶן הוּא כָּאן.
הבט היטב
הַתַּפּוּחַ וְהַנָּחָשׁ וַאֲנִי
וְאַתָּה.
וְאִישׁ לֹא גֹּרַשׁ.
הַבֵּט בַּחַלּוֹן. הִנֵּה הַגָּן. הִנֵּה הָעֵצִים.
הַבֵּט בַּפֵּרוֹת מַבְשִׁילִים.
הַבֵּט עַכְשָׁו בַּיְלָדִים.
הִנֵּה הֵם שָׁרִים.
הַבֵּט הֵיטֵב:
אֱלֹהִים מְהַלֵּךְ בְּבֵיתֵנוּ
בְּתַחְתּוֹנִים.
אמי הגדולה
יוֹשֶׁבֶת עַל כֵּס מַלְכוּת
לְבוּשָׁה לָבָן, עֲטוּפָה עָנָן.
עֵינֶיהָ טוֹבוֹת.
הִיא מְעַגֶּלֶת אֶת
כַּפּוֹת יָדֶיהָ הָרַכּוֹת
וְאוֹסֶפֶת לְחֵיקָהּ יְלָדִים אֲבוּדִים.
אַחַר כָּךְ כּוֹאֲבוֹת לָהּ הַיָּדַיִם
הִיא פּוֹתַחַת אוֹתָן
וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמָטִים.
ולא ידעתם
אֵיךְ בַּלֵּילוֹת צִמַּחְתִּי כְּנָפַיִם
אַחַת וּשְׁתַּיִם
כִּי קִפַּלְתִּי מִפְּנֵיכֶם אֶת כְּנָפַי
בְּשִׁפּוּלֵי זְרוֹעוֹתַי
בְּאֵין רוֹאֶה
אֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אוֹתָן
מַמְרִיאָה לִמְחוֹזוֹתַי.
הלילה
כְּנָפַי מַכְבִּידוֹת עָלַי.
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִפָּטֵר מֵהֶן
לִהְיוֹת כְּאַחַת הָאָדָם.
אֲנִי מְנַעֶרֶת אוֹתָן
לְכָל הָרוּחוֹת וְהַשֵּׁדִים.
מִבַּעַד לְשַׁרְווּלַי
קְצוֹת נוֹצוֹתַי בּוֹלְטִים.
מִנַּיִן צמחו לי כנפיים
בְּלֵית בְּרֵרָה
בְּכֹחַ, בַּיָּדַיִם
מָחַצְתִּי אֶת גּוּפִי מִבַּחוּץ
שֶׁלֹּא יִתְפָּרֵץ, שֶׁלֹּא יִתְפּוֹצֵץ
הִכְנַעְתִּי כָּל הִזְדַּמְּנוּת
כְּכָל שֶׁלָּחַצְתִּי מִבַּחוּץ
הִתְפַּקֵּעַ לִי בִּפְנִים
בֶּקַע חָרוּץ
כְּכָל שֶׁבִּפְנִים נַעֲשָׂה לָחוּץ
הַבֶּקַע הֶחָרוּץ נַעֲשָׂה עָרוּץ
זֶה הָיָה סִימָן רִאשׁוֹן לְהִדָּבְרוּת.
סִימָן רִאשׁוֹן לְהִשָּׂרְדוּת.
סִימַן הִתְרַחֲבוּת.
אוֹת לְאוֹת הֵחֵלּוּ מַמְרִיאוֹת
מִלִּים מְכֻנָּפוֹת.
מלאך
הָיִיתִי מַלְאָךְ בְּבִגְדֵי יַלְדָּה.
לֹא גִּלִּיתִי זֹאת לְאִישׁ.
הַחַיִּים שֶׁחָיִיתִי הָיוּ הַצָּגָה.
אִמָּא הָיְתָה דְּמוּת רָאשִׁית.
הַבַּיִת הָיָה תַּפְאוּרָה.
אֲדֹנָי, נִסְתָּר מֵעֵין כֹּל
הָיָה הַבַּמַּאי.
הָעִיר הָיְתָה בָּמָה רְחָבָה.
הִלַּכְתִּי בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ נִדְהֶמֶת
מְחַקָּה אֶת חֻקֵּי תְּנוּעָתָהּ.
לָמַדְתִּי אֶת תַּפְקִידִי.
אֶת כָּל הַמִּלִּים.
אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת.
בְּעַל פֶּה.
לֹא שָׁאַלְתִּי שְׁאֵלוֹת.
הָיִיתִי מַלְאָךְ בְּבִגְדֵי יַלְדָּה.
קַמְתִּי כָּל בֹּקֶר
יוֹדַעַת
הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַיָּה
הֵם רַק הַצָּגָה.
ולא צימחתי כנפיים
חֵרֶף כָּל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי
הוּטַחְתִּי
כְּמוֹ דָּבָר לֹא הֻבְטַח.
וְלָמָּה שֶׁאַצְמִיחַ כְּנָפַיִם.
הַנְּפִילָה
כְּכָל הַנְּפִילוֹת,
אַחֲרֶיהָ
חַיִּים.
