תרגום: דוד וינפלד
הוצאת אפיק והוצאת גמא שמחות להגיש לקהל הקוראים הישראלי את “דבור מגושם יושב על פרח”: מבחר חגיגי מתרגומיו של דוד וינפלד לשירה הפולנית. העורך וחוקר הספרות ד”ר דוד וינפלד אמון על מפעל תרגום מרהיב, עשיר ומלוטש לקולות המשמעותיים והאייקוניים של השירה הפולנית – המחבר ומקרב אליה את הקהל הישראלי לאורך שנים, ובהתאמה מרחיב גם את אפשרויות הביטוי של העשייה הספרותית המקומית. הספר כולל תרגומים לשירתם ושירתן של ו.ה. אודן, סטניסלב ברנצ’אק, אנדז’יי בורסה, זביגנייב הרברט, יוליה הרטויג, אדם זגייבסקי, יאן טברדובסקי, יוליאן טובים, תומס מורוס, צ’סלב מילוש, אנה סווירשצ’ינסקה, אברהם סוצקבר, מרז’נה בוגומילה קיילר, ויסלבה שימבורסקה ורישרד קריניצקי. לאחר שראו אור בכתבי עת ואסופות שירה, כל אלו מכונסים כאן יחד, לראשונה.
יהודה ויזן (2019), הארץ. פופולניזם: למה השירה הפולנית המתורגמת מזיקה לשירה העברית העכשווית
תומס מורוס
1535-1478
תפילה למצב רוח טוב
תֵן לִי, אֵלִי, דְַרכֵי עִּכּול טֹובֹות,
וְגַם דְבַר מָה לְעַּכֵל.
תֵן לִי ּגּוף ּבִָריא
ּומַצַב רּוחַ טֹוב ׁשֶּנָחּוץ לִׁשְמִיָרתֹו.
ּתֵן לִי נֶפֶׁש ּתַמָה ׁשֶתֵדַע
לִנְצֹר אֶת ּכָל אֲׁשֶר הּוא טֹוב
וְֹלא תֶחְַרד עַל נְקַלָה לְמְַראֵה ֶרׁשַע,
כִי אִם ּתִמְצָא ּדְָרכִים
לְהַעֲמִיד ּדְבִָרים עַל מְכֹונָם.
תְנֵנִי נֶפֶׁש אֲׁשֶר ֹלא ּתֵדַע ׁשִעֲמּום,
ְרטִינָה, אֲנָחָה וְקִינָה,
אַף ֹלא מְצּוקָה יְתֵָרה
מֵחֲמַת אֶבֶן נֶגֶף זֹו הַּקְרּויָה ״אֲנִי״.
ּתֵן לִי, אֵלִי, הּומֹור טֹוב.
הַעֲנֵק לִי אֶת הַחֶסֶד לְהָבִין ּבְדִיחֹות
עַל מְנַת לְגַּלֹות בַחַּיִים קְֻרטֹוב ׂשִמְחָה,
וְׁשֶאּוכַל לַחְֹלק אֹותָּה עִם אֲחִֵרים.
***
ו.ה.אודן
1907-1973
האינטרֹובֵרט
הָאִינְטְרֹובְֵרט חֵֵרׁש
לִצְעָקֹות ׁשְכֵנֹו
ׁשֶהָאֶקְסְטְרֹובְֵרט צֹובֵט.
1965
***
אנה סווירשצ’ינסקה
1909-1984
מאוכזבת ומאושרת
לְפָנַי ּפֹוסֵעַ גֶבֶר.
דַק יְֵרכַיִם, תָמִיר
כְמֹו עָשָן מֵאֲֻרבָה.
ּפֹוסֵעַ וְנֹושֵא בְקְִרּבֹו
אֶת הֲגִיגָיו הַגַבְִריִים שֶאֵינִי מַכִיָרה,
אֶת הַּסֹוד – נִתָן לֹומַר –
שֶל הַגַבְִרּיּות.
הּוא הִסְּתֹובֵב.
הֲֵרי אֵין זֶה אֶלָא הַגֶבֶר שֶלִי.
הּוא לָבַׁש מְעִיל ׁשֹונֶה, לָכֵן ֹלא הִכְַרתִיו.
הַקֶסֶם פָג.
הַמִבְצָר הַזֶה כְבָר נִכְבַׁש.
אֲנִי מֹושִיטָה יָדַיִם, צֹוחֶקֶת,
מְאֻכְזֶבֶת ּומְאֻשֶֶרת
אֲנִי ָרצָה לִקְָראתֹו
כְמֹו אֶל עַצְמִי.
***
אברהם סוצקבר
1913-2010
באחרית הימים
נָמֵר נָקֹד ּבְכִתְמֵי הָאַלְפָא־בֵיתָא, זָמִיר עַל ֹלעַ
הַר ּגַעַׁש, יִׁשְמְעּו אֶת ּדְבַר הָאָדָם מֵעֲלִּיַת ּגַג ּומִּבֹור.
ּכְתֵפַיִם מֵאֶבֶן יַצְמִיחּו ּכְנָפַיִם, צֹוחֲקִים ּבְַרחַף ׁשִמְׁשִי ּגָבֹוּהַ,
ּכֹוכָב יִנָתֵק מִּלַיְלָה וְיִּפֹל כְדֵי לְהַקְדִים לָבֹוא.
ּגֻלְּגֹלֶת ּבַּיָם טְבּועָה. אַכְסַנְיָה לִפְנִינִים. מִיׁשֶהּו יִּתֵן יָד אֹותָּה לְהַעֲלֹות
עִם הַפְנִינִים יַחְּדָו, מִּמַעֲמַּקִים.
לְהָבִיא אֶת הַגֻלְּגֹלֶת אֶל ּבֹור וַעֲלִּיַת ּגַג, אֶל ּדְבַר הָאָדָם וְקֹולֹות:
ּכְָך יַעֲלֶה ּבְגֹוַרל הַּׁשִיָרה ּבְאַחֲִרית הַּיָמִים.